1953-06-19 נגד שיטות החקירה של וועדות הקונגרס הקבועות הרים את קולו, לפני ימים מספר, הפרופסור אלברט איינשטיין. הודעתו הדראמטית של איש המדע הגדול הצטיינה בכך שהיא נסתיימה בקריאה מפורשת וגלויה – להפרת החוק. אני מייעץ, כתב איינשטיין, כי האנשים, הנקראים (באיום חוקי של מאסר) להופיע ולהעיד בפני וועדות החקירה של הקונגרס, יעדיפו ללכת לבית הכלא, מאשר להופיע ולמסור עדות.. קריאה כזו להפרת חוק המדינה ולנכונות לשאת בתוצאות הפרתו אומרת דרשני, ביחוד אם היא יוצאת מפי איש מדע, שבע ימים ושבע נסיונות, תרתי משמע.
מקריאתו ,,המרדנית" המוחלטת של יוצר תורת היחסות נשמע הד מדבריהם של מחברי הצהרת הזכויות של האדם והאזרח בימי המהפכה הצרפתית הגדולה, כפי שנשמע ממנה בן-הד מהצהרת העצמאות האמריקאית, אם החוקה של ארצות הברית. הן המהפכנים הצרפתיים והן לוחמי השחרור האמריקאיים הצדיקו בהצהרותיהם ההיסטוריות כל עם וכל אזרח שיקום נגד הנסיון השלטוני לשלול את זכיותיהם היסודיות. השאלה, מי יגבר בהתמודדות, שאלה אחרת היא, ואבות החופש השאירו את התשובה עליה למתמודדים עצמם. וודאי, לראשונה תמיד גובר השלטון, אשר לצידו לא רק החוק, אלא גם כוח הכפיה להטילו ולהעניש ולכלוא כל מי שקם נגדו. אבל הנסיון ההיסטורי הוכיח כי ההליכה לבתי-הכלא, מתוך הפרת החוק הפורמלי, למען עקרון צדק מקודש, הביאה, בסופו של דבר, לנצחונו של הצדק.
אינני אזרח אמריקאי ואין בדעתי להתערב בעניניהן הפנימיים של ארצות הברית. אמנם כאדם חפשי, המאמין, כי החרות אינה ניתנת לחלוקה, לא אוותר על הזכות האנושית לעמוד על כל תופעה המסכנת את חרות האדם, גם אם השפעתם הישירה היא בתחומי מדינה זרה, אולם לא לי לתת עצות לבני העם האמריקאי. אני גם מפקפק, האם דווקא איינשטיין, עם היותו אזרח אמריקאים מאומץ, היה צריך להשמיע את קריאת הפרת החוק, ולו אפילו מבחינת היהודים, אזרחי ארצות הברית. אבל בטוחני, כי לקריאתו יש משמעות כללית, היסטורית, אוניברסאלית.
והמוסר השכל המיוחד ,,האקטואלי" של קריאת איינשטיין מופנה אלינו, אל בני ישראל אל אזרחי מדינה, בה השלטון המבצע שם את עצמו, ללא סייג, שופט, בה חוק עריצות אחד רודף חוק עריצות שני. היש להשלים עם מעשים רודניים, משום שהם הולבשו לבוש של ,,החלטת רוב", או משום שניתנה להם ,,צורת חוק"? לשאלה זו, בה תלוי, בתקופה של ציניות וכזב, עתידה של כל אומה חפשית, משיב איש מד ישיש כאיינשטיין:
ישנם דברים אשר בגללם הזכות והחובה היא להפר את החוק וללכת לכלא...
סמל התקופה!
מקריאתו ,,המרדנית" המוחלטת של יוצר תורת היחסות נשמע הד מדבריהם של מחברי הצהרת הזכויות של האדם והאזרח בימי המהפכה הצרפתית הגדולה, כפי שנשמע ממנה בן-הד מהצהרת העצמאות האמריקאית, אם החוקה של ארצות הברית. הן המהפכנים הצרפתיים והן לוחמי השחרור האמריקאיים הצדיקו בהצהרותיהם ההיסטוריות כל עם וכל אזרח שיקום נגד הנסיון השלטוני לשלול את זכיותיהם היסודיות. השאלה, מי יגבר בהתמודדות, שאלה אחרת היא, ואבות החופש השאירו את התשובה עליה למתמודדים עצמם. וודאי, לראשונה תמיד גובר השלטון, אשר לצידו לא רק החוק, אלא גם כוח הכפיה להטילו ולהעניש ולכלוא כל מי שקם נגדו. אבל הנסיון ההיסטורי הוכיח כי ההליכה לבתי-הכלא, מתוך הפרת החוק הפורמלי, למען עקרון צדק מקודש, הביאה, בסופו של דבר, לנצחונו של הצדק.
אינני אזרח אמריקאי ואין בדעתי להתערב בעניניהן הפנימיים של ארצות הברית. אמנם כאדם חפשי, המאמין, כי החרות אינה ניתנת לחלוקה, לא אוותר על הזכות האנושית לעמוד על כל תופעה המסכנת את חרות האדם, גם אם השפעתם הישירה היא בתחומי מדינה זרה, אולם לא לי לתת עצות לבני העם האמריקאי. אני גם מפקפק, האם דווקא איינשטיין, עם היותו אזרח אמריקאים מאומץ, היה צריך להשמיע את קריאת הפרת החוק, ולו אפילו מבחינת היהודים, אזרחי ארצות הברית. אבל בטוחני, כי לקריאתו יש משמעות כללית, היסטורית, אוניברסאלית.
והמוסר השכל המיוחד ,,האקטואלי" של קריאת איינשטיין מופנה אלינו, אל בני ישראל אל אזרחי מדינה, בה השלטון המבצע שם את עצמו, ללא סייג, שופט, בה חוק עריצות אחד רודף חוק עריצות שני. היש להשלים עם מעשים רודניים, משום שהם הולבשו לבוש של ,,החלטת רוב", או משום שניתנה להם ,,צורת חוק"? לשאלה זו, בה תלוי, בתקופה של ציניות וכזב, עתידה של כל אומה חפשית, משיב איש מד ישיש כאיינשטיין:
ישנם דברים אשר בגללם הזכות והחובה היא להפר את החוק וללכת לכלא...
סמל התקופה!
