אחדות בתוך חרות

מי שמוכן למצוא סיפוק בגלויים כגון אלה שהשמש עולה במזרח ושוקעת במערב, או שהשעה מחולקת, על פי המוסכם, לששים דקות, מטר למאה סנטימארים, וקילוגרם לאלף גרמים, הוא יכול גם להתפעל מעצמו ומוצאי פיהו, בהשמיעו את המסקנא המרעישה, לפיה הוכח לו השבוע, כי האו"ם, או המוסד שלו הקרוי מבצע, אינו בית משפט ואין להשיג בו לא דין ולא צדק. במלים אחרות, הלקוחות לא משבח המציאות אלא מחלום הזייתי, מאחר ומועצת האחת עשרה הכירעה לא על פי העובדות והישר אלא מתוך עיקומן והיפוכו, הרי היא מוכיחה, כי לא האמת משמשת נר לרגליה, אלא החישוב הקר, המעוות אותה, מדריכה בדיוניה ובהחלטותיה. וזהו, כמובן, כשלון חרוץ לארגון הבין ממלכתי. אפס, מי שלא הזה אלא התבונן, מי שלא הישלה את נפשו ולא היטעה את זולתו אלא ראה נכוחה, לא היתה לו כל סיבה להזדעזע נוכח ההוכחה האמורה, אחת מני רבות מספור. הוא ידע, בכל הפשטות החד-משמעית, כי בכשלונות כאלה רצופים הפרוזדורים הארוכים בבנין הזכוכית, שאולי אינה שבירה, אך היא די שקופה...