העוגן המורד בתעלה

במאמר זה טוען בגין כי הדיונים במועצת הביטחון בעניין הספינה "בת –גלים" אינם מועילה לשיחרור הספינה וכי כבר היה עדיף לפתוח במו"מ עם המדינות שחתמו על אמנת קושטא. בגין קובע כי ישנו צורך בתגובה ישראלית כי המצב שלא מגיבים על התעללות במלחים היא בלתי נסבלת. בגין מציע לתפוס ספינה מצרית ולשבות את מלחיה כקלף מיקוח לשיחרור השבויים הישראלים.עוד במאמר זה בגין תמה על שליחת הספינה "בת –גלים" אם ישראל לא התכוונה להגיב לתפיסתה הצפויה ע"י המצרים.

מ. בגין בעצרת אלפים ברחובות כספי המדינה נעלמו, חיי אדם הפקר והמוסר נהרס, עד כי ירצח איש את רעהו.

העיתון מדווח על אסיפת האלפים בחולון בה נאם בגין ב30/10 . בגין טען כי המדינה עומדת על שני יסודות כלכלי ומדיני. וכי שני יסודות אלה רעועים.בהתייחסו למצב הכלכלי טען בגין כי המצב הכלכלי גרוע בשל בזבוז אנשי מפא"י על בנינים מפוארים שהיא מחזיקה בהם ועל משכורות מנופחות לחבריה .בגין יצא גם נגד ההפליה הקיימת בגביית מיסים תוך ביטול החובה ממיסים לאנשי מפא"י ולמפעליה (משביר מרכזי ,קיבוצים ,תנובה וסולל בונה). בהתייחסו לשביתה ב"וולקן" יצא בגין נגד פיטורי העובדים. בגין טען כי הפתרון לצאת מהמצב הכלכלי הקשה הוא משק חופשי וכן הפרדה של האיגוד המקצועי מן השיעבוד וכן ביטול המונופולים ההסתדרותיים.בהתייחסו למצבה המדיני של ישראל סקר בגין את התעצמות האויב ,את הבידוד העולמי בו נמצאת ישראל ,את פרשת האוניה "בת –גלים" ,את 13 היהודים הכלואים במצרים . בגין ביקש את אמון העם ב"חרות" כמחליפה למשטר מפא"י .בהתייחסו לקטטה בכרם התימנים אמר בגין כי יהודי הוא יהודי ואסור לכנותו בשמות גנאי, לא תימני ולא בריון.

עוגה בלי הפוכה

במאמר זה מתייחס בגין לבחירות לקונגרס האמריקאי ולחוקה האמריקאית אותה הוא מגדיר כחוקה הפועלת למנוע שלטון עריצים. בגין מסביר גם על הפרדת הרשויות הנהוגה בארה"ב בגין הביע את הערכתו כי השנתיים הבאות יהיו גורליות לישראל שכן מדינות ערב ממשיכות בהתעצמותם הצבאית וכי עד קיץ 1956 הבריטים יצאו מתעלת סואץ .בגין גם יצא נגד דעת הקהל האמריקאית שלא פועלת נגד חימושם של ארצות ערב .בגין הדגיש את החשיבות הרבה שיש לשטחי מולדת תוך סקירתו את הסיכסוך בין סין לטיוואן . בגין הדגיש כי אומה אף פעם לא מוותרת על שטחיה .עוד תקף בגין את הממשלה על הקורה בארץ והאשימה במצב הקיים.

דור זה של יהודים אינו שם ולא ישים עוד מבטחו ברחמי העמים

הטקסט להלן הינו איגרת אישית ששלח מנחם בגין ב-14 באוקטובר 1954 לכל אחד מ-96 הסנאטורים ו-435 חברי בית הנבחרים האמריקנים. שבה הוא פנה בקריאה נרגשת לחדול מאספקת נשק למדינות ערב, תוך שהוא מפריך את הטענה כי חימושן נחוץ כ"סכר" נגד התפשטות הקומוניזם הסובייטי. בגין מדגיש את חוסר יציבותן הצבאית והפוליטית של מדינות אלו ואת אי-יכולתן לעמוד בפני לחץ צבאי סובייטי גם אם יחומשו בנשק אמריקני, בעוד שנשק זה עשוי לשמשן למימוש שאיפותיהן העוינות כלפי מדינת ישראל. בנוסף, בגין מוקיע את המוסר הכפול של ארצות הברית, האוסרת על חימוש אויביה שלה אך מספקת "אמצעי השמד" לאויביה המוצהרים של ישראל השואפים להכחידה, ומזהיר כי צעד זה עלול להוביל לטרגדיה שבה דם יהודי יישפך באמצעות נשק אמריקני. הוא חותם בפנייה למצפונם של המחוקקים כנציגי העולם החופשי, ומבהיר כי על אף שישראל תגן על עצמה ותנצח בכל תנאי, על אמריקה מוטלת החובה המוסרית שלא להושיט יד לתוקפנות נגד עם שזה עתה קם מאפר השואה

תיק מעלה עקרבים

במאמר זה מבטל בגין את החשיבות של הגינויים של שלוחותיה השונות של האו"ם לנוכח תגובותיה הצבאיות של ישראל שכן גינויים נגד ישראל היו קימים מאז ומתמיד. עוד טוען בגין כי אין כל תועלת בוועדותיה השונות של האו"ם ובחשיבותן המוסרית והמדינית . בגין טוען כי אסור היה לישראל לשוב אל וועדת המזה"ת לאחר עזיבת ישראל אותה בשל הרצח במעלה עקרבים.