מה עושים הגויים

במאמר זה, בגין מבקר את הנהגת המדינה, שצמחה מהנהגת היישוב, על צביעותה באשר לללגיטמיות של השאלה הידועה "מה יאמרו הגויים". בעוד שבימי המחתרות והמאבק על הקמתה של המדינה, היו אלה אנשי הסוכנות והנהגת היישוב שהטיחו שאלה זו באנשי האצ"ל, על פעולותיהם נגד השלטון הבריטי בארץ ישראל, הרי שלאחר הקמת המדינה התהפכו היוצרות, עם הבדל יסודי: ממשלת ישראל עושה את עצמה כמי שאינה מתחשבת במה יאמרו הגויים, כאשר בפועל היא נכנעת ללחצים בין-לאומיים בצורה עקבית, ותנועת החרות, שצמחה מן האצ"ל, היא זו שמטיחה בה את השאלה היותר חשובה, שאיננה "מה יאמרו הגויים", אלא "מה עושים הגויים". בגין מראה כיצד מעשיהם של הגויים, הקרובים והרחוקים, מעמידים את ישראל בסכנה מתגברת, ללא תגובה והיערכות הולמות של ראשי המדינה. בגין מזהיר מפני מדיניות זו, המשולה בעיניו למדיניותו של נוויל צ'מברליין

בעצרת עם מר בגין במגדל באשקלון

העיתון מדווח על עצרת שערך בגין במגדל אשקלון בנוכחות אלפי אזרחים בו אמר בין השאר כי ההמונים באו לראותו מרצון חופשי וללא שום איום. בגין הצביע על הבעיות המשקיות, מדיניות ובטחוניות בהן שרויה ישראל. עוד הצביע בגין על הטרור המפא"י שמפעילה מפא"י שמונעת פת לחם וזכות עבודה בגלל השקפות פוליטיות .בגין קרא ל הורדת שלטון מפא"י והחלפתו בשלטון "חרות".

מנחם בגין באסיפת המונים ברמת גן הדגל הכחול לבן, שניצח את היוניון ג'ק הבריטי ואת הדגל הירוק הערבי ינצח גם את הדגל האדום

העיתון מדווח על אסיפת בחירות של בגין בר"ג בנוכחות כ-6,000 איש .בגין דיבר על שלטון מפא"י הכושל אשר הביא לירידה ברמת ביטחון האזרחים והביא למצב כלכלי קשה וזה בין היתר בגלל בזבוז כספי המדינה שמפא"י ביזבזה אשר נועדו לקליטת העליה. בגין קבל על כך שאופן הצבעת האזרח תלויה במקום העבודה שבו הוא עובד תוך איום לפיטורים. בגין קבל גם על הבדידות המדינית בה מצויה ישראל וגם על 7 שנות שפיכות הדמים הבלתי פוסקות. בגין כינה את הממשלה כממשלה צ'מבריליאנית הנכנעת לגויים ובמקום שלום שהבטיחה היא מביאה מלחמה.בגין קרא להחלפת המשטר והדגיש כי בין "הכללים" למפא"י אין הרבה הבדל .

למה החרישו?

במאמר זה הדן בכיבוש יפו מתייחס בגין לנאומו של בן –גוריון אשר טען כי ההגנה היא זו ששיחררה את יפו. בגין טוען כי ההגנה דרשה שלא לפעול ביפו עד ה-15 במאי והאצ"ל צדק בכך שהוא לא שמע להגנה וכך ת"א ניצלה מפלישה מצרית. בגין מעלה על נס את ה"מרד" בבריטים וטען כי בלעדי מרד זה המדינה לא היתה קמה.בגין יוצא נגד דברי בן-גוריון שטען כי גם האצ"ל וגם הפלמ"ח רצו להקים צבא פרטי וטוען כי אין זה נכון. כמו כן בגין מספר על רצונו של בן –גוריון להשמיד את האצ"ל ב"סיזון".בגיו מתיחס למחלוקות בין הפלמ"ח ובן –גוריון וקובל על כך עתה בלבד מגלים אנשי הפלמ"ח כי ב-48 פוספה הזדמנות לכבוש את כל הארץ .

חוברי וחיברו יחדיו

בגין מבקר את פעולותיה של הממשלה באו"ם. הוא טוען שהיה צורך להגיש תלונה נגד מצרים, לפני שמצרים תגיש תלונה על פעולות התגמול. משלא עשתה כן, נראה שישראל היא זו שהפרה את הרגיעה בגבול, למרות שרגיעה כזו מעולם לא היתה. כמו כן הוא טוען שהתלונה שהוגשה לבסוף, היתה זקוקה להכנת תנאי השטח באופן בלתי פורמאלי בין נציגי האומות, ומשלא נעשה הדבר, התלונה גררה גינוי נוסף של ישראל.