אני יודע, כי לא קל לכם למלא את שליחותכם. מקוננת בכם – ובצדק – הרגשת הקיפוח. לגדולי מפקדיכם, והם גדולי מפקדים בישראל, לא ניתן בכלל להפעיל כשרונם בשרות הצבא. האלוף יגאל ידין, קצין המבצעים של המטה הראשי, אמר בנוכחותי, כי "אם גידי (הוא גדעון שלנו) יתכנן תכנית התקפה היא לא תהיה גרועה מזו שהוא (קצין … Continued
מפא"י, כידוע הוציאה מנרתיקה את סיסמת ה"שלום" והפכה אותה לסיסמת הבחירות המרכזית. ע"י כך זכתה מפא"י בקולות; אבל האם זיכתה את העם בשלום? להיפך. היא סייעה במישרין לאויבינו להאריך – מי יודע לכמה זמן? – את מצב המלחמה… הגויים הבינו כי ה"שלום" עליו נצטוו אזרחי המדינה לסמוך ידם – ושליש מהם באמת סמך ידו עליו, … Continued
קמה תנועת החרות וסיעתה מורשונית. בצלמה ודמותה של המשפחה הלוחמת נוצר גורם מדיני חדש בישראל; והוא ימלא חובתו עד תומה. מנהלי המדיניות העברית לא יכלו עוד להעמיד פני "יודעי כל", והם יצטרכו למסור דין וחשבון לכם. כי לכך יידרשו ע"י נבחרי העם. טעויותיהם תוקענה לעיני כל שגיאותיהם לא תושתקנה עוד; כשלונותיהם לא יהיו ל"נצחונות" בעזרת … Continued
נעבוד על משבר המדיניות העברית, כי בעיקר בה תלויה התקדמותנו. אולם גם בשטחים אחרים, שבהם אפשר לבסס או לפתח את הבנין הממלכתי – נעשה. הן אנשי מעשה אנחנו, "המציאות" אינה מרתיעה אתנו. כבר שינינו פעם את המציאות. שינינוה מן הקצה אל הקצה. היו בארץ מאה אלף חיילים בריטיים – ואינם; היה שלטון בריטי, שהתיימר לשבת … Continued
בין שני השדות הללו – שדה-הקרב ושדה-הזריעה – עובר קו מאחד. אין אנו יכולים לשכוח, כי אדמת המולדת, מצפה עדיין לחורש העברי, כפי שציפתה במשך דורות לחייל, המשחרר העברי. אנחנו, בני המשפחה הלוחמת שידענו והננו יודעים להיות חיילים משחררים, נדע גם להיות חיילים חורשים, כובשים בזיעה את אשר נכבש בדם.
