הישיבה המאתיים-ותשע-עשרה של הכנסת התשיעית יום רביעי, י״ב אייר תשל"ט 9 מאי 1979 הצעת סיעת מחנה שלי להביע אי-אמון לממשלה

בגין מגיב להצעת אי אמון בממשלה. בגין טוען שאש"ף הוא ארגון רוצחים, ששם לעצמו למטרה פגיעה באוכלוסיה אזרחית חפה מפשע, נשים וילדים קטנים, ותגובת הנגד היא לא מעשה נקם, אלא פעולת מנע, להשנות מקרים אלו. בגין מסביר בענין רצונו לבטל את הסעיף בחוק מ-1967 המונע מתובע לבקש עונש מוות, שזה היה רצונו מזמן, וזה לא קשור לאירועים בנהריה, וזו לא החלטה אמוציונאלית, ומציין שגם הממשלה הקודמת ברשות רבין, רצתה לבטל אותו למקרים ספציפיים.

הישיבה המאתיים-ושבע-עשרה של הכנסת התשיעית יום שני, י' אייר תשל״ט 7 מאי 1979 סקירת ראש הממשלה על פעולות משרדו

בגין מגיב לפרסומים על פיהם ירושלים תחולק, ומבהיר שירושלים שוחררה, והיום יכול כל אדם מכל דת להגיע למקומות הקדושים לו. בגין מספר על אוניה ישראלית שעברה בתעלת סואץ, דבר שהתאפשר בעקבות הסכם השלום שנחתם, ומהווה נקודת מפנה חשובה לישראל. בגין מונה את עקרונות מדיניות ישראל כלפי לבנון. בגין סוקר את פעילות משרדו לעניין התקציב. בגין מברך את אסירי ציון המשוחררים הנוכחים במליאה, ומקווה לשחרור כל השאר. בגין מגיב לדבריו של פרס שלא נוכח בכנסת.

ישיבת ממשלה ישיבה נד ב באייר תשלט 29/04/1979

חלק מפרוטוקול ישיבת ממשלה הנוגע לבירור שערך היועץ המשפטי לממשלה למנהל מחוז דרום יצחק ורדימון לאחר שהמדינה המשיכה בעבודות הכשרת שטח באזור הכפר הבדואי לגיה, וזאת בניגוד לצו הקפאת עבודות של בג"צ. במהלך העבודות החלה התנגשות חמורה עם תושבי המקום שביקשו לראות אישורים לעבודות. בעקבות הדברים ערך היועץ המשפטי לממשלה בירור למנהל מחוז דרום ובקש להעמידו לדין משמעתי. בתגובה, שלח מנכ"ל משרד הפנים חיים קוברסקי מכתב ובו טענות כנגד היועץ המשפטי בשל עוול שנגרם לורדימון. כמו כן שרים בממשלה ביקשו שהיועץ יבדוק את החלטתו שנית. בישיבה רה"מ מנחם בגין מתייחס להחלטתו וסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה ביחס לממשלה ומשרדיה.

הישיבה המאתיים-ושלוש-עשרה של הכנסת התשיעית יום רביעי ז׳ ניסן תשל״ט 4 אפריל 1979 – הודעת ראש הממשלה על ביקורו בקהיר

בגין מדווח לכנסת על ביקורו במצרים. בגין מסביר את הפתרון שהושג לבעיית הספקת נפט לישראל אחרי הנסיגה מסיני. בגין דוחה את הטענה שתאריך הביקור "הביך" את סאדאת. בגין מתאר את הביקור עצמו. בגין מדגיש את החשיבות סימבולית של הביקור, כמו הנפת דגל ישראל במצרים והצבת משמר כבוד לכבוד ר"מ ישראל. בגין מתאר את ביקורו בבית-הכנסת בקהיר. בגין מתאר את ההסכמות שהושגו במהלך הביקור, ביניהם יצירת קו תקשורת ישיר בין רה"מ ישראלי לבין נשיא מצרים ופתיחת הגבול למעבר אזרחים. בגין טוען שצפויים עוד חלוקי-דעות עם מצרים, אך הושגה התקדמות משמעותית תוך זנן קצר ומביע תקוותו להעמקת היחסים בין המדינות ונחישותו לבנות בניין שלום.