בגין מגיב לטענות נגד המחוייבות לנוצרים בלבנון. בגין מסביר שבשנת 1978 הממשלה אמרה לשליח הנוצרים כי במידה וסוריה תתקיף אותם אווירית, קרוב לוודאי שיתערבו – אין זו התחייבות בכתב. והצבא הישראלי התערב אחרי שלוש שנים, כאשר סוריה תקפה והיתה סכנת שבירה של הנוצרים בלבנון.
בגין מגיב לדבריו של חבר הכנסת רובינשטיין, שביקר את דברי בגין באסיפת הבחירות. בגין מביא את דבריו של קנצלר גרמניה על נאמנותו לפלשתינים לערב הסעודית, וטוען שהם חמורים מאוד, והוא השיב לו כפי שהיה צריך להשיב למי שהיה קצין בצבא היטלר, ושהעם הגרמני נושא באחריות השמדת היהודים. בגין מבהיר שהפעולות האחרונות בלבנון, לא קיבלו אישר מארה"ב, ישראל לא צריכה אישור כזה בשביל לפעול.
בגין עונה לח"כ אלוני שטענה שבגין בנאום בקריית גת מסר פרטים חסויים על מפעל לייצור רובים בגליל תוך שהוא מדבר על בעיית האבטלה, פרטים שלאחר מכן הצנזורה פסלה לפרסום. בגין טוען שכראש ממשלה הוא ראשי להחליט להסיר את הסודיות מנושא מסויים, ובמה שהוא אמר לא היתה פגיעה בבטחון המדינה. בגין מסבר כיצד ממשלתו מטפלת בבעית האבטלה ובאיום לסגירת מפעלים.
בגין נושא נאום הספד לאורי צבי גרינברג
בנוגע למצב בלבנון בגין מסביר שעקב תקיפות סוריות מאסיביות על אוכלוסיה אזרחית נוצרית בלבנון צה"ל התערב, וכך מנע השתלטות סורית על דרום לבנון, שהיתה יכולה להיות סכנה בטחונית לישראל. בגין טוען שחובה מוסרית היא לדאוג לנוצרים בלבנון. בגין מזכיר כי בתחילת כהונתו פנה אל כל המנהיגים באזור לדון על חוזי שלום, וחוץ ממצרים אף אחד לא נענה. בגין קורא לנשיא סוריה לשחרר את שארית הפליטה שנשארו שם. בגין מפרט נקודות הסכמה בין ישראל לארצות הברית לענין הברית בינהן ומדינות האזור. בגין מצהיר שלא יקבל בהסכמה את אספקת הנשק של ארצות הברית לערב הסעודית. לעניין מירוץ החימוש במזרח התיכון, בגין מבהיר שגם אם נשמעים קולות ממצרים כאילו מצרים תתמוך במדינה ערבית במידה הצורך, זה עומד בסתירה מפורשת להסכם שנחתם. בגין מבהיר שבכל מקרה, הוא מעוניין בשלום ולא במלחמה.
