במכתב זה ששולח מנחם בגין לרב הראשי לישראל, הוא טוען כי ניסה למנוע את פינוי היישובים ברפיח בקמפ דיויד. אך סירוב המערך להצעתו לקיים שתי הצבעות, אחת על ההסכם עם המצרים והשנייה בנושא פינוי היישובים ברפיח גרם לכך שבשביל לאשר את השלום עם מצרים הם אולצו ליישב את מתיישבי רפיח במקום אחר.
בגין מציג את ממשלתו השנייה לכנסת, לאחר הניצחון בבחירות לכנסת העשירית. בגין מדגיש שהליכוד מרכיב את הממשלה בזכות העובדה שקיבל יותר קולות מהמערך. בגין מדגיש כי תקיפת הכור בעיראק ופעולות של חיל האוויר בלבנון הן פעולות של הגנה עצמית לגיטימית. בגין משבח את הברית האסטרטגית בין ישראל לארצות הברית, מביע תקווה לשיפור היחסים בין ישראל לצרפת בעקבות ניצחונו של פרנסואה מיטראן בבחירות. בגין טוען שישראל אינה מעוניינת בסכסוך מול ברית המועצות, אך חידוש היחסים תלוי בהחלטה של ממשלת ברית המועצות ובמצבם של יהודי ברית המועצות ושל אסירי ציון. בגין מדגיש שממשלתו דוגלת בליברליזם אך לא בהפקרת אדם. בגין מוחה נגד שימוש בביטוי "שתי תרבויות" בתעמולת המערך. בנאום המסכם בגין חוזר על הטענה שהליכוד היא המפלגה הגדולה בזכות העובדה שהיא קיבלה את מירב הקולות. בגין מכחיש שהתקיים משא ומתן מול אש"ף על הפסקת אש בצפון. בגין מזכיר שהמדינה קמה לא רק בזכות הקיבוצים, אלא גם בזכות יוזמה חופשית. בגין מודיע על הסכמתו של דוד לוי למלא תפקיד שר בממשלתו.
לאחר היבחרו בשנית לראשות הממשלה, בגין נושא הספד למורו ז'בוטינסקי, בשנת המאה להולדתו. בגין מדגים כיצד דבריו של ז'בוטינסקי מתגשמים. התפרסם בעתון 'האומה' 1998
ראש הממשלה מספר על הקושי האישי והחשש מפני פגיעה בחיילי וטייסי צה"ל בעת הפצצת הכור העיראקי.
הודעת ראש הממשלה מנחם בגין על התקיפה של הכור הגרעיני בעיראק. בגין מסביר את הסיבות לתקיפה, וכן מבהיר כי נעשו צעדים למנוע פגיעה בנתינים של מדינות אחרות.
