. בתקופה האחרונה אין אנו פוסקים לשמוע על הרוח הרעה של הלאומנות המהלכת בישראל. ביחוד אחר הודעתו של חוסיין והחלטת הכנסת, המכילה את הקביעה, כי זכותו ההיסטורית של העם היהודי על ארץ-ישראל אינה ניתנת לערעור, קמה זעקה מרה: לאומנות עליך, ישראל. קנאי חלוקת הארץ, וסנובים של שמאלנות, בעתונים רבים, חברו יחד, כדי למחות על ההחלטה … Continued
מי שכותב את השורות האלו, מאמין, כי ארץ-ישראל שייכת, בזכות, לעם היהודי. יהודה והשומרון נכבשו, בתוקפנות, על ידי הלגיון הערבי. הן שוחררו בזכות, על ידי חיילי ישראל. אין להעלות על הדעת, כי חוסיין ישוב וישתלט, בהסכמתנו, על חלקי ארץ-ישראל המערבית. אבל לפי שיקול דעתו של "הארץ", חלילה לו ליהודי להחזיק באמונתו, או להביעה, פן יימצא … Continued
אולם, קרה אסון בארץ. הכנסת כולה התייצבה בחזית אחת עם, להבדיל, ד"ר חבש. בית הנבחרים שלנו, על שני חלקיו, דחה את תכניתו של חוסיין. הוא גם החליט כי לעם היהודי יש זכות הסטורית לארץ-ישראל. מאז אין מנוחה ב"הארץ" וב"על המשמר" וב"דבר" ועוד. כשתי עשרות מאמרים ורשימות נתפרסמו נגד כשתי עשרות מאמרים ורשימות כבר נתפרסמו נגד … Continued
אם יהודי טוען, כי יהודה ושומרון הם חלקים בלתי נפרדים של ארץ ישראל, ומשום כך אין עוד לקרוע אותם מעל מדינת היהודים, מה לו וללאומנות, במובנה המקובל והמכוון? זוהי הלאומיות, במשמעותה הבלעדית, החיובית, המלאה: אהבת המולדת. הן ארץ ישראל היא מולדתנו. הזכות עליה אינה ניתנת לערעור. אמנם כן, בארצנו חיים ערבים. מן הדין שיהיה להם … Continued
יריבינו הנכבדים מגלים רגישות רבה לגבי כינויים. מדוע, הם שואלים, קוראים לנו תבוסתנים? אבל אופייני הדבר, שאין הם רגישים כלל לגבי שמות הגנאי שהם מטילים בנו. לאומיים אנחנו. אוהבים אנו את עמנו ואת ארצנו; אין אנו שונאים עם אחר. אין אנו רוצים לרדוף את שכנינו אלא לחיות עמם יחד, בשוויון, בחרות, בצדק ובקידמה. מדוע יש … Continued
