מבצע אופרה תקיפת הכור בעיראק
"שעון גדול עומד מעלינו, והוא מתקתק. המשמעות של עירק, המייצרת נשק גרעיני, היא סכנה לכל איש ואישה במדינת ישראל. סדאם חוסיין לא יהסס להשתמש בנשק השמדה המוני נגדנו" מנחם בגין.כושר גרעיני ובלימתו / מאמר פרי עיטו של מנחם בגין מרץ 1966
עולמנו עומד על בלימה. תרתי משמע. הבורא תלה ארץ על בלימה, ואילו מי שנברא בצלמו מסוגל להחזירה לתוהו ובוהו. בבלימה ההדדית של כוח ההשמדה, אשר כמוהו לא היה בידי אנוש מימי בראשית, תלוי המשך החיים וצמיחתם.
במידה שעדיין ניתן לחלק את האנושות לשני מחנות, יכול כל אחד מהם להשמיד את יריבו, ומשום כך לא ישמיד איש את רעהו. מבחינתן של שתי המעצמות הגרעיניות העיקריות, אמריקה ורוסיה, אין עוד תועלת, או תוחלת, במחשבה, של מהלומת חיסול קודמת. חיסול לא יהיה. חלק עצום של הכוח הגרעיני נמצא, משני עברי הפחת והפחד, לא רק מפוזר על פני הקרקע אחא גם חבוי בעמקי בטנה, לא רק על פני המים אלא גם מתחתם. מובטחת לה, איפוא, למדינה התוקפת, מהלומה חוזרת. אך למשחית לא ייאמר עדיין הרף.
[…]
אין להתעלם מן החרדה הכנה מפני תפוצתו של נשק השמדה. הסכסוכים בין עמים לא תמו בימינו. […] דוברים מסויימים של מעצמות אטומיות טוענים לרגש האחריות המיוחד הפועם בלבם של שליטיהן. חזקה, הם אומרים לנו, על מדינאים, החולשים על מעצמות גדולות, כי לא יתנו את הצוו המאמלל להטיל את האטום המשמיד. לא כן אלה, הניצבים בראשן של מדינות קטנות. הללו עלולים לגלות פחות אחריות ותבונה, בפזיזותם האפשרית הסכנה.
[…]
דאגה מפני תפוצת הנשק הגרעיני? גם אנו שותפים לה. אבל מצבה של ישראל, אין דומה לו בעולם כולו. מה שאסור כלפי כל מדינה אחרת, הותר כלפיה. מה שאינו מאיים על שום מדינה, צפוי לה, לו חס וחלילה היו אויביה מבצעים זממם. היכן הזכות המוסרית לטעון, כי לעם, העומד מול אויבים וסכנות כאלה, אין זכות לנשק מרתיע או מגן כלשהו?
עיתון 'היום', מנחם בגין. 11 מרץ 1966.
הכור הגרעיני בעיראק היה, החל מהמחצית השנייה של שנות ה-70, למוקד לפעילות מדינית, מודיעינית ומבצעית של מדינת ישראל, כאשר גופים שונים ניסו לפגוע בחלקיו ולעקב את הקמתו בסדרה של פעולות חשאיות.
פעולה שזכתה להדים רבים בתקשורת הבינלאומית הייתה ב6 באפריל 1979 בעיירת הנמל סיין־סור־מר שבצרפת, במהלך הפעולה נסדקו הליבות הגרעניות שהיו אמורות להישלח לעיראק לבניית הכור. קבוצה אנונימית לקחה על עצמה את האחריות לפגיעה, אך סגנו של ראש השב"כ הצרפתי טען כי נמצאו טביעות אצבעות של המודיעין הישראלי.
הפגיעה בליבות, שעל פי עדותו של מדען גרעין עירקי הייתה משמעותית (אף על פי שלא הביאה להשמדתן) העמידה את עיראק ואת מנהל הפרוייקט בפרט בדילמה האם לשפץ את הליבות מהפגיעה, דבר העלול לעקב את בניית הכור בצורה משמעותית או שמא להשתמש בליבות הפגועות ולעקב את בניית הכור רק בחודשים בודדים אך להסתכן בשימוש בחלקים הסדוקים. מדען גרעין שברח לארה"ב בשנות ה90 העיד כי אף על פי שהליבות לא הושמדו, נגרם להן נזק משמעותי.
בסופו של דבר, הכריע מנהל פרויקט האטום העיראקי להשתמש בליבות הפגועות, בשל חששו מסאדם חוסיין
פעולה זו הייתה חלק מסדרה ארוכה של פעילות ישראלית מגוונת שמטרתה מניעת הקמתו של כור גרעיני בעירק. על פי פרסומים זרים באותם הימים נהרגו מספר מדעני גרעין בשירות עירק. לימים, אחד מראשי תכנית הגרעין העיראקית, ד"ר עימאד כדורי, זיהה מתקופת עבודתו בפרויקט את שרת החוץ לשעבר של ישראל, ציפי לבני, כידידה טובה של אשתו שהזדהתה כעורכת סקרים מקומית.
מכתב תודה משר ההגנה של ארה"ב, דיק צ'ייני למפקד חיל האויר הישראלי האלוף דוד עברי
For General David Ivri,
With thanks and appreciation for the
Outstanding job he did on the Iraqi nuclear
Program in 1981 – which made our job much
easier in Desert Storm!
Dick Cheney
U.S. SecDef 1989-93
'המערכה נגד אוסיראק / אורי שדות מתוך כתב העת 'מערכות
המערכה נגד תוכנית הגרעין של עיראק נמשכה כמעט 30 שנה – בין 1974 ל־2003 – והסתיימה בביטולו המוחלט של האיום הגרעיני העיראקי. בעתיד הנראה לעין קלושים הסיכויים שעיראק תחדש את מאמציה לייצר נשק גרעיני. בשנים שלאחר מלחמת המפרץ הראשונה נחשפו כוונותיו של סדאם חוסיין, ומאותו הרגע התגייסה המערכת הבין־לאומית לבלימתו. קודם לכן, בין 1974 ל־1990 ,הובילה ישראל את המערכה נגד התגרענות עיראק ומילאה תפקיד מרכזי בגיוס הקהילה הבין־לאומית להקשחת התנאים שבהם פעלה עיראק. הלקחים התיאורטיים שניתן להפיק מהמבצע האווירי הם מעטים, משום שהתנאים לתקיפה ב־1981 היו ייחודיים, ועלות המבצע הייתה נמוכה. אוסיראק היה מטרה רכה ונקודתית; לעיראק לא הייתה באותה העת יכולת תגובה משמעותית נגד ישראל, נגד בעלות בריתה של ישראל או נגד משק האנרגיה העולמי; הקשב והמשאבים של עיראק הופנו בעיקר לחזית עם איראן; עיראק נשענה על מומחים זרים לקידום תוכנית הגרעין שלה, וברמה הטקטית הריסות הכור באוסיראק כפי שצולמו ב-2002 | המערכה נגד תוכנית הגרעין של עיראק נמשכה כמעט 30 שנה – בין 1974 ל־2003 – והסתיימה בביטולו המוחלט של האיום הגרעיני העיראקי. בעתיד הנראה לעין קלושים הסיכויים שעיראק תחדש את מאמציה לייצר נשק גרעיני ç 46 מערכות 450 הופתעה כאשר ישראל תקפה. מהסיבה הזאת התמקדות היתר של חוקרים במבצע האווירי בלבד היא בעייתית, כי היא חסרה את ההתייחסות להקשר המערכתי הרחב. אלמלא השתנו התנאים המדיניים, למשל, השמדת הכור לא הייתה משמעותית, כי עיראק הייתה קונה מיד כור חדש.
מכתב תודה שנשלח מחברי כנסת ישראל למנחם בגין במלחמת המפרץ
לכבוד מר מנחם בגין
לשעבר ראש ממשלת ישראל
מר בגין היקר,
אנחנו החתומים מטה, חברי הכנסת מסיעות שונות, מבקשים להודות לך על כי הפעילה הממשלה ביוזמתך את צה"ל ואת חיל האוויר לצאת, לתקוף ולהשמיד את הכור הגרעיני העירקי.
היום, כאשר סאדאם חוסיין משגר את טיליו לעבר העורף הישראלי. אנחנו יכולים לדמיין בחיל וברעדה מה היה קורה לנו אלמלא פעולה זו, שהביאה לחיסול הפיתוח הגרעיני העירקי או לדחיתו לעשור נוסף.
לפיכך, אנו באים היום לברך ולהודות על המעשה, על התבונה ועל האומץ שגילית אז.
