ההבדל בין המדינאי לבין הפוליטיקאי הוא עמוק ביותר. המדינאי פועל כשעינו אל ההיסטוריה, הפוליטיקאי – כשעינו אל הבחירות הקרובות. אופקו של המדינאי רחב הרבה יותר. הוא ניחן בתכונה מיוחדת, בחוש מיוחד – בחוש היסטורי. חוש זה מאפשר לו להבין את העבר, לנתח את ההווה ולחזות מראש את העתיד. אין צורך להיות חסיד של מטריאליזם … Continued
במבוא לספרו של ד"ר אליהו בן אלישר "קשר ההשמדה" שיצא לאור ב-1978, מנתח מנחם בגין הן את הסיבות להשמדה, בכללן את שורשי האנטישמיות והתרבות הכוחנית המליטאריסטית הגרמנית, היחס המפייס כלפי היטלר בקהילה הבינלאומית, ההסתמכות היהודית על "העולם", הפחד היהודי מנשיאת נשק להגנה עצמית וממסירות נפש, והן את הלקחים הנלמדים מהשואה: לא לבוז לדיבורים על השמדה הבאים מאויבי העם, לא לסמוך על עזרתו של "העולם", נכונות להילחם נגד הרע, שמירה על כבודנו הלאומי ואחדות בעם לנוכח הסכנות.
המאמר לקוח מתוך כתב העת "האומה: רבעון", גיליון 1, אייר תשכ"ב (מאי 1962), עמ' 44-32. תודה למכון ז'בוטינסקי על האישור לפרסום המאמר.
מקרא בחיילים אלמונים נכתב ע"י המשורר משה גיורא ופורסם בכתב העת 'קשת' ב 1961 בכרך המונומנטלי, "שירת מלחמה וגבורה בישראל" שהוצא לאור על ידי בית ההוצאה הרשמי של צבא ההגנה לישראל, "מערכות" מצויים בתוך השאר, שלושה משיריו של אברהם שטרן, הוא יאיר, מחוללו של הגוף הלוחם שנקרא בשלב התפתחותו האחרון "לוחמי חירות ישראל", או … Continued
במאמר מציג את חשיבות האוונטוריזם כחלק ארגז הכלים של התנועה הרביזיוניסטית ומהחינוך הביתרי, אך מתנגד לנסיונות להפכו לעיקר
