קטגוריה: מאמר דעה

האתיקה של קיר הברזל

By

מאמר זה ממשיך ומשלים את המאמר "על קיר הברזל". כאן רואה ז'בוטינסקי צורך להעניק הצדקה מוסרית לגישתו המדינית שעוסקת מטבעה בעיקר ביחסי כוח. השילוב של כוח מדיני עם דאגה מוסרית הוא ביטוי של השקפתו הלאומית-ליברלית של ז'בוטינסקי. המאמר פורסם בעיתון ראזסוויט (ברלין), ב-11 בנובמבר 1923.

על קיר הברזל (אנחנו והערבים)

By

במאמר זה מבטא ז'בוטינסקי את יחסו לערביי ארץ-ישראל כשווי זכויות מחד וכבעלי רוח לאומית חיה מאידך. מתוך נקודת המוצא הזו מתאר ז'בוטינסקי את השקפתו על המדיניות שצריך לנקוט ביחס לבעיה הערבית. כמו כן, בסוף המאמר מתייחס ז'בוטינסקי לאתיקה של מאמרו עליה הוא ירחיב במאמר נפרד בשם 'האתיקה של קיר הברזל'. פורסם בעיתון ראזסוויט (ברלין) ב-4 בנובמבר 1923.

השקפה על בעיות מדינה וחברה

By

מאמר זה הוא חלק מחוברת שהחל ז׳בוטינסקי לכתוב בשביל תנועת בית״ר בארצות־הברית ולא השלימה עקב מותו, באוגוסט 1940. ז'בוטינסקי פורשׂ כאן הן את תפיסתו המדינית הליברלית המציבה את חירות היחיד ביסוד מחשבתה והן את זיקתו למורשת היהודית כמקור השראה לאורח חיים ולערכים. שניהם יחד חוברים למה שז'בוטינסקי מכנה כ"הלך-רוח יהודי חדש.

מכתב על האוטונומיזם

By

ז'בוטינסקי מגיב בקטע זה לאדם שמתנגד לרעיון הציוני ותומך באוטונומיזם, שמשמעו היא הענקת אוטונומיה שלטונית ותרבותית ליהודים במדינות אירופה. כנגד סכנת ההתבוללות הקיימת ברעיון של האוטונומיזם טוען בן שיחו כי אין לחשוש לכך כיוון שלעולם תישאר מידה מסוימת של שנאה כלפי היהודים. הקטע הבא הוא חלק קצר מתגובתו של ז'בוטינסקי שבה עומד הוא על חשיבותו של הכבוד עבור האדם בהקשר של זהותו הלאומית ועל חיוניותה של ההתבדלות לטובת שגשוגם של הלאומים ושל האנושות כולה.