הישיבה הארבע-מאות-וארבע של הכנסת החמישית- יום רביעי׳ כ"ט חשון תשכ"ה – 4 בנובמבר 1964 – חוקיות תביעתו של חבר-הכנסת דוד בן-גוריון משר המשפטים להקמת ועדת חקירה

בגין טוען שתביעתו של בן-גוריון להקים בהוראת שר המשפטים ועדת-חקירה שתחליט על חוקיותן של החלטות הממשלה ב-"עסק הביש", אינה חוקית, ואינה חוקתית.

יופיטר הרוגז וחקירת הממשלה

במאמר זה מתייחס בגין להתנהגותו של בן–גוריון הדורש לתקן את מסקנות ועדת השבעה שניקו את לבון בפרשה. בגין מזכיר את התנהגותו של בן–גוריון לאורך כל פרשת לבון ואת דרישתו של בן גוריון שחברי ממשלה ימנו ועדת חקירה שתקבע אם התנהגות הממשלה בועדת השבעה היתה הוגנת. בגין טוען כי אין בסמכותה של הממשלה לנהוג כך וכי רק בית המשפט או הכנסת יכולים לנהוג כך. בגין טוען גם כי אין צורך להתפלא על בן–גוריון אשר נוקט בלשון גסה נגד יריבים פוליטיים שכן שנים הוא כבר נוהג כך כלפי אנשי האצ"ל ומכנה אותם מניאקים, שודדים, ועוד. בגין מזכיר אף את כינויו של ז'בוטינסקי בפי בן-גוריון שכונה בשם ולדימיר היטלר. בגין מציין כי עתה כל גידופיו של בן-גוריון מופנים כלפי מפא"י.

אדרבא, נחקור מר אשכול

במאמר זה דן בגין בגילויים האחרונים בפרשת התעללות אנשי הש"י באנשי האצ"ל בגין טוען כי ההסתה נגד תלמידיו של ז'בוטינסקי החלה עוד בימי רצח ארלוזורוב וכי בארי שהיה ראש הש"י גדל באוירה של הסתה זו.בגין מספר על יהודה אמסטר אשר נחקר בעינויים ע"י אנשי הש"י וכך נהגואנשי הש"י גם באנשי אצ"ל אחרים.בגין מזכיר גם את פרשת רציחתו של ידידיה סגל אשר נרצח ע"י ההגנה. בגין קורא להקמת ועדת חקירה אשר תחקור ענין זה.בגין יוצא נגד דברי רה"מ אשכול אשר טען כי אין כל צורך בהקמת ועדת חקירה על רציחתו של ידידיה סגל.

מנחם בגין: פניית תנועת החרות למפלגה הליברלית בענין יצירת גוש חדש – בעינה

העיתון מדווח על דבריו של בגין ב- 16/10 בנאומו במועדון המסחרי, תעשיתי בת"א . בגין יצא נגד ההצעה לשנות את שיטת הבחירות לכנסת וטען כי אין בה כל תועלת והיא לא מביאה כמובטח להפחתת מספר המפלגות בכנסת. בגין הוסיף עוד כי אם תשונה שיטת הבחירות הרוביות לבחירות אזוריות התוצאה תהיה שהציר הנבחר לא ייצג אלא אחוז קטן של התושבים וקולות רבים ילכו לאיבוד, ותיווצר דמוקרטיה חד מפלגתית, והסכנה לכך גדלה משום שלישראל אין חוקה. בנוגע לאיחוד עם המפלגה הליברלית אמר בגין כי הצעת תנועת החרות משנים עברו בעינה עומדת

מדעני גרמניה ופסגת הערבים

בגין תוקף את עמדת הממשלה בנושא מדענים גרמניים במצרים. בגין דורש לפעול באו"ם לקבלת ההחלטה על ביטול תקופת ההתיישנות בפשע השמדת-עם. בגין מצביע על הסכנה הנובעת מההחלטות של הפסגה הערבית בקהיר וטוען, שרק עמדת החרות שמדגישה הזכות של עם היהודי לארץ ישראל בשלמותה יכולה להוות משקל-נגד לתעמולה האנטי-ישראלית של מדינות ערב.