עשר שנים צריכות היו לחלוף…

ספר
פורסם בתאריך:
ד' תשרי התשנ"ג, 1 באוקטובר 1992
מתוך:
תמוז בלהבות, ע"מ 1-2
נושא:
אישים
בהקדמה זו לספר של שלמה נקדימון על הפצצת הכור הגרעיני בעירק מספר בגין בקצרה על קבלת ההחלטה ועל התגובות של העולם אחר המבצע. הקדמה זו מהווה אחד מהכתבים הבודדים אשר פורסמו בגין לאחר התפטרותו כראש הממשלה ואולי אף האחרון מפרסומיו.
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

"עשר שנים צריכות היו לחלוף"...

הספר "תמוז בלהבות" בא לתעד את מבצע ההצלה שחיל-האוויר המהולל שלנו הוציא אל הפועל בערב חג השבועות תשמ"א. שלושה חלקים בספר: מדעי,מודיעיני ומבצעי. כולם רבי חשיבות להבנת רקע המבצע וסיבותיו.

ודאי, הדיונים היו רבים וגם הדעות שונות. אין פלא. הבעיה שעמדה בפני הדרגים השונים בתהליך קבלת ההחלטה היתה מן החמורות ביותר. נקראנו להבטיח את שלומו של עמנו, אנשים, נשים וילדים. ומצד אחר כרסמה הדאגה הנוראה לשלום המבצעים וכן חרדה לדרכי התגובה האפשריות. לכן, אין להתפלא על חילוקי-הדעות ועל ההתלבטויות, בדיעבד, החששות לא התאמתו.

מיד לאחר המבצע עמדה ישראל בודדה מול גל כבד של התקפות בעולם כולו ב-9 ביוני 1981. שלושה ימים לאחר הריסת כור המוות, כתב "ניו יורק טיימס" את הדברים הבאים: "התקפת הפתע על הכור היתה מעשה תוקפנות בלתי נסלח וקצר-רואי". בסגנון דומה כתב "וושינגטון פוסט" : "הישראלים עשו מעשה חמור". וגם ה"בוסטון גלובוס" חרץ פסוקו: "מעשה מטופש של מדינאי נואש".

כך נהגו גם המדינות שהיו שותפות לעיראק בבניין הכור הגרעיני. צרפת ואיטליה, אשר על אדמתן עשו גייסותיו של היטלר כאוות נפשם נגד יהודים, הוסיפו חטא על פשע בגנותן את ישראל, למרבה הצער היה גם הבית הלבן בוושינגטון במגנים, למרות שארצות-הברית ידעה היטב את זממיו של צדאם חוסיין.

מתי מעט בלבד הבינו לליבה של ישראל. בפומבי עשו זאת רק בודדים, כמה מחברי הקונגרס בוושינגטון ואישים ספורים. תומכים אחרים העדיפו שלא לעשות זאת בגלוי. מהעיתונים החשובים רק בודדים כתבו בחיוב כמו "וול סטריט ג'ורנאל" : "על כולנו לחבור יחדיו ולשלוח לישראלים תודה על דעת הכל".

עשר שנים צריכות היו לחלוף כדי שהעולם יכיר בחשיבות המעשה. לפתע, אחרי הפלישה לכווית, התברר למדינות ומעצמות, שהולכו שולל אחרי העמדת פנים של רודן אכזר, תפישות בינלאומיות שלמות נבנו על התועלת שיכולה לצמוח כביכול לעולם החופשי מצאדם חוסיין, ועתה קרסו תחתיהן. אבל גם עכשיו, אחרי מלחמת המפרץ והגילויים על מה הכילו הארסנלים של עיראק, הכרת התודה ניתנה במשורה. גם היום קשה למנהיגי העולם לקום ולהודות בפומבי: אילו לא עשתה ישראל את שעשתה ב-7 ביוני 1981 היה העולם ניצב היום מול עיראק חמושה בפצצות גרעיניות.

גם בישראל השתכנעו מתנגדי המבצע רק לאחר הפלישה לכוויית ושיגור הסקאדים אלינו. היה זה מחווה נאה מצד מאה חברי כנסת, ביניהם כאלה ששללו את המבצע ואף פעלו נגדו, להודות במכתב אישי באמצעות ידידי ח"כ יגאל הורביץ, בנחיצותו של המעשה.

ערך רב לספר ורבים צריכים לעיין בו