הצעות לסדר היום התחייבויות לנוצרים בצפון לבנון – כנס מיוחד של הכנסת הישיבה הארבע מאות וארבעים ושמונה של הכנסת התשיעית יום רביעי, א' בסיוון התשמ"א 3 ביוני 1981

 ראש-הממשלה מ. בגין:

אדוני היושב-ראש, מורי ורבותי חברי הכנסת, בעצומה שנחתמה על-ידי 30 חברי כנסת מן המערך ומשתי סיעות יחיד נאמר בין השאר : "יבוא ראש הממשלה ויסביר לכנסת מדוע חייב את ישראל במחויבות כזאת שאינה מתיישבת עם אחריות ממלכתית בנושא חיוני ממדרגה ראשונה, וכל זאת על דעתו בלבד״.

מכתב כזה ליושב-ראש הכנסת הוא מסמך רשמי, ונאמר בו שאני, על דעתי בלבד, נתתי איזו שהיא מחוייבות, עם כל התיאורים, למשלחת של הנוצרים בלבנון.

עתה אביא את הרישום הרשמי הנמצא בארכיון שלנו ואליו אחזור. ביום ה-22 באוגוסט 1978 נתקיימה פגישה בין משלחת של נוצרים לבנוניים לבין נציגות של מדינת ישראל. בפגישה ההיא השתתפו: ראש הממשלה; שר-החוץ, חבר-הכנסת משה דיין; שר הבטחון, חבר-הכנסת עזר ויצמן; הרמט"ל; המזכיר הצבאי של ראש הממשלה ; ראש הלשכה של הרמטכ״ל ; והחתום מטה, כלומר אדם נוסף אשר עשה את הרישום.

תוך כדי התעייצות בין שתי המשלחות, נציגם של הנוצרים הלבנוניים העלה בפני משלחתנו הישראלית את הבעיה הזאת: עד כה הסורים לא תקפו אותנו מן האוויר, אבל מה יהיה עלינו ועל עמנו אם הם יפעילו את חיל-האוויר נגדנו? אין לנו במה להתגונן? אין לנו נשק אנטי-אווירי ואין לנו מטוסים — אנחנו פשוט חסרי-אונים.

אחד מחברי השרים הציע לומר דברים מסויימים באזני המשלחת הלבנונית-נוצרית. אני מצאתי לנחוץ להתייעץ עם חברי לגבי הנוסח, ולא רק לגבי התוכן. ביקשנו את סליחת אורחינו ואמרנו להם שעלינו להתייעץ ולשוחח בינינו לבין עצמנו בעברית. החברים עשו מעגל סביבי ואנחנו התייעצנו: כתוצאה מן ההתייעצות הזאת, התשובה שנתתי לבא-כוח הנוצרים בלבנון היתה, כזאת: ״בתשובה על בקשה שחיל-האוויר שלנו, הישראלי, יתערב — אם מטוסים סוריים יתקיפו אותנו — נאמר שממשלת ישראל תשקול ברצינות ובאהדה מעורבות כזאת של חיל-האוויר הישראלי, וקרוב לוודאי שניענה בחיוב״.

הנה כי כן התשובה על שאלתו של חבר-הכנסת דיין.

כפי שכל חברי הכנסת בעלי רצון טוב, ללא הבדל סיעה, יסכימו — אלה היו דברים זהירים ביותר. אין פה שום התחייבות מפורשת. לא עשינו את זה מתוך תכסיסנות אלא בגלל אחריות העניין. פירוש הדבר, שבתנאים מסויימים אנחנו נשקול באהדה וברצינות, וקרוב לוודאי שלא נפקיר אותם וניענה בחיוב.

זה היה לפני קרוב לשלוש שנים, ומאז לא קרה מאומה על רקע ההתחייבות, שאתם, רבותי החותמים, קוראים לה התחייבות אישית שלי, רק שלי, כאשר בישיבה ובהתייעצות השתתפו שר החוץ ושר הבטחון, וגם הרמטכ״ל — אבל הרמטכ״ל איננו מחליט, השרים מחליטים. מכל-מקום, ראש הממשלה, שר החוץ ושר הבטחון — האנשים הנוגעים במישרין וביותר לשאלה הזאת — התייעצו וקיבלו יחד את הנוסח הזה.

אני מבקש לשאול, אדוני היושב-ראש, אם כבודנו בבית הזה, אשר הרב נורוק זכרונו לברכה, על-פי המסורת האירופית קרא לו ״בית גבוה״, יהיה הפקר? האם מותר לכתוב ליושב-ראש הכנסת מכתב הכולל כזב גלוי, שקר ציני, להאשים את ראש הממשלה שהוא קיבל החלטה אישית, על דעתו בלבד, כאשר הוא קיים התיעצות עם שני חבריו, מבחינה זו הקרובים ביותר לעניין, הלא הם שר החוץ ושר הבטחון ? וכך זה כתוב. האם ועדת הכנסת לא תתייעץ ? האם היא לא תשאל את עצמה אם מותר כך לכתוב? מותר כך לכזב במסמך רשמי, חתום על-ידי מנהיג האופוזיציה ועל-ידי 30 חברי כנסת אחרים ? האם זוהי אחריות ממלכתית? כך נוהגים עם חבר, אפילו אם הוא יריב? כך מתייחסים לראש ממשלה ?

שמעון פרס (המערך):

היה נוסח אחר.

ראש-הממשלה מ. בגין:

אנחנו לא הפסקנו את דברי מר רבין אפילו במלה אחת. זיכרו זאת יפה.

הנה אני קורא פעם נוספת מה שכתבתם : ״יבוא ראש הממשלה ויסביר לכנסת מדוע חייב את ישראל במחוייבות״ וגומר, ״וכל זאת על דעתו בלבד״׳ איפה זה היה על דעתי בלבד ?

רוני מילוא (הליכוד):

עלילות שטרם - - -

שמואל טולידאנו (שינוי — מפלגת המרכז):

אז עוד שני שרים. זו ממשלה ?

פסח גרופר (הליכוד):

אתה רצית להשתתף ?

ראש-הממשלה מ. בגין :

מותר כך? במשך קרוב לשלוש שנים, בעקבות הדברים שאמרנו למשלחת הנוצרים לא קרה מאומה.

שמואל טולידאנו (שינוי — מפלגת המרכז):

לא.

ראש-הממשלה מ. בגין :

מר טולידאנו, אל תפסיק אותי בבקשה.

שמואל טולידאנו (שינוי — מפלגת המרכז):

לא, זה שונה ממה         - - -

ראש-הממשלה מ. בגין:

מר טולידאנו, אני מבקש ממך שתחריש.

היו״ר מ. ל. מרון:

חבר-הכנסת טולידאנו.

ראש-הממשלה מ. בגין:

אינני רוצה להתווכח אתך. מותר לי. אנחנו לא הפרענו לנואם הקודם אפילו במלה אחת, והדברים היו קשים מאוד. הם נאמרו בכבוד, אולי זה ההבדל, אבל הם היו קשים מאוד ואנחנו החרשנו. תואילו להתנהג באופן פארלאמנטארי ולתת לי להשיב. הרי אני צריך להתגונן, להוכיח שלא קיבלתי החלטה אישית על דעתי בלבד.

מיכאל חריש (המערך):

אתה אומר לא אמת לכנסת ואתה יודע שיש אינפורמאציה אחרת שמסרת. אתה משקר היום לכנסת.

(קריאות)

היו״ר מ. ל. מרון:

חבר-הכנסת חריש.

(חבר-הכנסת פ. גרופר קורא קריאת- ביניים)

מיכאל חריש (המערך):

על ההתחייבות שנתת ללבנון אתה אומר לא אמת.

היו"ר מ. ל. מרון:

חבר-הכנסת חריש.

ראש-הממשלה מ. בגין:

מר חריש, אתה חושב שבחוצפה ובשחצנות תוסיף קולות לסיעתך ? הנה המסמך.

מיכאל חריש (המערך):

אתה אומר לא אמת לכנסת.

(קריאות)

(חברת- הכנסת ת. אשל קוראת קריאת- ביניים)

רוני מילוא (הליכוד):

אתם האספסוף האמיתי.

מיכאל דקל (הליכוד):

יש לך עודף אנרגיה.

(חברת- הכנסת ת. אשל קוראת קריאת- ביניים)

היו״ר מ. ל. מרון:

חברי הכנסת, אני מבקש להפסיק.

(חבר-הכנסת ר. מילוא קורא קריאת- ביניים)

חבר-הכנסת רוני מילוא, חבר-הכנסת דקל, חברת- הכנסת אשל, אני מבקש להפסיק מייד את קריאות-הביניים.

ראש-הממשלה מ. בגין:

אדוני היושב-ראש, עם כל הכבוד אני מבקש להכריע אם ביטוי כזה של חבר כנסת הוא פארלאמנטארי, בזמן שאני לא פגעתי באיש.

היו״ר מ. ל. מרון:

חבר-הכנסת קורפו, אולי תיגש למיקרופון, לא שומעים אותך.

חיים קורפו (הליכוד):

אדוני היושב-ראש, אני סבור שיש לבקש מחבר- הכנסת מיכה חריש לחזור בו מדבריו.

(קריאות)

היו״ר מ. ל. מרון:

חבר-הכנסת חריש, שמעתי שאמרת לפני כמה דקות כאילו ראש הממשלה משקר    - -

(קריאה: לא כאילו)

ראש-הממשלה מ. בגין:

משקר לכנסת.

היו״ר מ. ל. מרון:

המלה ״שקר״ היא בהחלט לא פארלאמנטארית. לכן אני מאפשר לך להביע את דעתך ומבקש ממך לחזור בך מהמינוח הבלתי-פארלאמנטארי הזה.

מיכאל חריש (המערך):

כבוד היושב-ראש, אני מוכן להוכיח לפני ועדת החוץ והבטחון שהדברים שמסר פה ראש הממשלה אינם תואמים את העובדות, ולכן נמסר פה לא אמת. אני מוכן לשאת באחריות לעניין הזה ולהוכיח את דברי לפני ועדת החוץ והבטחון.

היו״ר מ. ל. מרון:

יש הבדל. אני מקבל את הדברים שאמר חבר-הכנסת חריש, שלמעשה תיקן ואמר: לא תואם אמת. זה מינוח פארלאמנטארי. אני מסתפק בזה. אנחנו ממשיכים בדיון.

ראש-הממשלה מ. בגין:

אני בכלל לא שם לב לזה.

חייקה גרוסמן (המערך):

אדוני היושב-ראש,        - - -

היו״ר מ. ל. מרון:

אני לא נותן לך רשות לקריאת-ביניים.

רוני מילוא (הליכוד):

כשתהיי מיניסטר, תדברי.

(חברת- ד. כנסת ת. אשל קוראת קריאת - ביניים)

היו״ר מ. ל. מרון:

אני מבקש להפסיק את קריאות-הביניים. זהו דיין על הצעה לסדר-היום ולא לקריאות-ביניים.

תמר אשל (המערך):

ראש הממשלה השתמש במלה ״כזב״, ואני רוצה לשמוע - - -

אהוד אולמרט (הליכוד):

את לא רוצה לשמוע, את רוצה לדבר.

ראש-הממשלה מ. בגין:

אדוני היושב-ראש,        - - -

(חברי- הכנסת ת. אשל ו ע. הדר-הורביץ קוראים קריאות-ביניים)

מיו"ר מ. ל. מרון:

חברת-הכנסת תמר אשל, חבר-הכנסת עמוס הדר, אין עוד קריאות-ביניים.

ראש-הממשלה מ. בגין:

אדוני היושב-ראש, ב-8 באפריל התקיימה ישיבה של ועדת השרים לענייני בטחון, הפועלת בענייני בטחון בסמכות הממשלה כולה. אז הובאה אלינו קריאתם של הנוצרים בלבנון: הסורים מתקיפים אותנו בתותחים כבדים, בטאנקים ובכל כלי משחית אחרים ועושים בנו טבח, גם בזאחלה וגם בביירות. והוועדה הזאת, כפי שאמרתי, המחליטה ענייני בטחון בשם הממשלה ובסמכותה, קיבלה אחרי דיון מעמיק החלטה פה-אחד לאמור: לשגר שליח ולמסור להם בעל-פה — למשלחת, לנציגים של הנוצרים בלבנון — הודעה. אף-על-פי-כן הפיצו חברים אלה שמועה בכנסת, שנתנו התחייבות בכתב בעניין פעולה אפשרית של חיל-האוויר — בכתב. והנה אני רוצה לקבוע     - - -

שמעון פרס (המערך):

אתה אמרת את זה.

ראש-הממשלה מ. בגין:

לא אמרתי דבר כזה.

אני רוצה לקבוע שנשלח שליח, והוא בעל-פה מסר מסר בשם ממשלת ישראל, ואני אקרא את המסר עד תום. כך אמרנו במסר בעל-פה, שום דבר לא ניתן. שליח שלנו אמר להם בשם ועדת שרים לענייני בטחון כהאי לישנא: החזיקו מעמד, אנו נוסיף לעזור לכם במישרין ובעקיפין. נעזור במישרין — בנשק לעיל ; ובעקיפין — על-ידי הפעלת כל הגורמים הדיפלומאטיים, כפי שכבר הפעלנו אותם על-ידי האמריקנים, והלחץ ילך ויגדל. שנית, אנחנו חוזרים על הבטחתנו, נכון שאם הנוצרים יותקפו על-ידי חיל-האוויר הסורי, אנו נעזור לכם על-ידי חיל-האוויר שלנו. שלישית, אנו נוסיף להכות במחבלים, אנו נוסיף להכות מכות רציניות. הוספתי ואמרתי — כך מספר לנו השליח — כי ההחלטה התקבלה לאחר סדרת דיונים ממושכת, מעמיקה ויסודית ביותר במסגרת קאבינט המלחמה. הדגשתי את החשיבות הרבה והרגשת האחריות הכבדה אשר הכול היו שותפים לה לאור חומרת המצב שהציגו לפנינו הנוצרים. ציינתי שממשלת ישראל לא ראתה לנכון לשנות מהחלטותיה הקודמות שלא להיגרר למלחמה עם סוריה אלא מתוך שיקוליה שלה. אין זה עומד בסתירה לקביעה, שבטחון הנוצרים וקיומם ושמירתה של לבנון שאיננה עוינת לישראל חיוניים לבטחון ישראל. הוספתי ואמרתי כי ההחלטה החוזרת הפעם היתה, על-אף חומרת המצב, אולי קלה מזאת אשר נתקבלה באוקטובר 1978. היום עומדת בפנינו מערכת נוצרית הרבה יותר חזקה, מגובשת ובעלת יכולת צבאית ופוליטית. כאשר האיש — כלומר השליח הנוצרי מלבנון — וחבריו, ובמיוחד עוד מישהו, טענו במידה מסויימת של מרירות, שאינם יכולים לשאת את אבדנה של זאחלה, שטרם אבדה להם, אמרתי שמדינת ישראל במלחמותיה, שטרם הסתיימו, ידעה גם לאבד שטחים וחזרה והחזירה לעצמה אותם כמה מונים. צריך אורך נשימה ופרספקטיבה נכונה. הפניתי את תשומת-לבם למערכה הפוליטית שהפעלנו ולתוצאותיה: הפסקת אש, ומעבר לכך — עצם דעת הקהל בעולם העומדת לצדם, והלוואי שידעו לנצל נכסים אלה.

הנה כי כן לא היתה ולא נבראה שום התחייבות בכתב, אלא שליח יצא אליהם ומסר להם בעל-פה - -  

שמעון פרס (המערך):

אתה מסרת     - - -

ראש-הממשלה מ. בגין:

- - את הדברים האלה, הנבונים, הזהירים, הטובים, החיוניים, כפי שלפי הכרתנו — וההחלטה היתה פה- אחד            - - -

מאיר תלמי (המערך):

אתה מסרת. לא במכתב            - - -

ראש-הממשלה מ. בגין:

אני מבקש שלא להפריע לי. אנחנו מסרנו הודעה זאת לנוצרים        - - -

מאיר תלמי (המערך):

אחר כך במברק            - - -

היו"ר מ. ל. מרון:

חבר-הכנסת תלמי, אני מבקש שלא להפריע.

ראש-הממשלה מ. בגין:

אני רוצה להעיר לחבר-הכנסת רבין, שהוא אמר דבר אחד לא מדוייק. אני משתמש דווקה בביטוי פארלאמנטארי.

(חבר-הכנסת מ. תלמי קורא קריאת- ביניים)

אדוני אל יפריע לי, אני לא רוצה להתווכח אתך. מותר לי ?

היו"ר מ. ל. מרון:

חבר-הכנסת תלמי, אני מבקש ממך שלא להפריע. אינך יכול לנאום נאומי-ביניים.

ראש-הממשלה מ. בגין:

אתה אמרת דבר אחד לא מדוייק. טענת שכל השנים האלה היה לנו חופש-פעולה בשמיים, מבחינת המטוסים שלנו. לא נכון. בשלוש השנים האחרונות נתקלנו במטוסים סוריים שניסו ליירט את מטוסינו. וכל ההבנה שעליה פה סיפרת, יש כאלה — לא אנחנו — האומרים שלא היתה שום הבנה, שהיא היתה בדמיונכם. אני יודע מי אמר את הדברים האלה, וזה היה אדם שידע מקרוב על מה שאתה בטלפון מסויים העברת לשגרירנו דאז בארצות- הברית. וכל ההבנה הזאת שלך ושל חבריך היתה ממש פרי דמיונכם. אתם חשבתם שיש הבנה כזאת. והראיה, אנחנו היפלנו 11 מטוסים סוריים שבאו ליירט את מטוסינו בזמן שאנחנו צילמנו את התצלומים החיוניים כדי לדעת היכן יש בסיס של הטרוריסטים, כדי שאנחנו נוכל לפגוע בו ולא באוכלוסיה האזרחית. כל הימים אנחנו עושים כל מאמץ כדי להימנע מלפגוע באוכלוסיה האזרחית - - -

(חבר-הכנסת ש. פרס קורא קריאת- ביניים)

השפענו על המייג׳ור חדאד שלא יפגע באוכלוסיה האזרחית. עכשיו שמענו בשמחה שגם בצפון לבנון קיבלו את הקו שלנו, שני הצדדים, שלא לפגוע באוכלוסיה האזרחית. אשרינו שזכינו לכך, בהשפעת העם היהודי.

אבל היינו צריכים ללחום גם נגד מטוסים סוריים שניסו ליירט את מטוסינו, וכל ההבנה שעליה סיפרת — לא היתה ולא נבראה.

אדוני היושב-ראש, ההצעה לסדר-היום כוללת את היפוכה של האמת בשתי נקודות עיקריות, לכן אחת דתה לרדת מסדר-היום.

 - - -

ראש-הממשלה מ. בגין:

מר שחל, האם אדוני ייתן לי להתבטא ?

משה שחל (המערך):

אבל הדיון הסתיים.

היו״ר י. ברמן:

בכל שלב.

ראש-הממשלה מ. בגין:

חבר-הכנסת שחל, האם אדוני ייתן לי להתבטא? הרי זו זכותי, כל בר-בי-רב יודע שחבר הממשלה יכול כל רגע לבקש רשות הדיבור כשהוא מדבר בשם הממשלה, וראש הממשלה תמיד מדבר בשם הממשלה. זהו אלף- בית של פארלאמנטאריזם. אתה צריך ללמוד אותו בגיל כזה?

אדוני היושב-ראש, אני כמובן שמחתי לשמוע מפיו של חבר-הכנסת דיין שגם היום הוא היה סומך את ידו על ההודעה שנמסרה על דעתו ועל דעתו של שר הבטחת עזר ויצמן ועל דעתי לבא-כוח הנוצרים מלבנון לפני קרוב לשלוש שנים, באוגוסט 1978.

לעומת זאת, אני חושב שטעה חבר-הכנסת דיין כאשר הוא העמיד החלטה מול החלטה ומצא ביניהן סתירה. אין שום סתירה. מה הוא ההבדל ? — אז משלחת שלנו — לדעתי, חשובה, רצינית, שהיו בה אנשים בעלי-סמכות — מסרה את ההודעה הזאת, לפני שלוש שנים, אבל אז לא היה המצב עם הנוצרים בלבנון כפי שהוא היה באפריל. הנוצרים בלבנון עמדו באפריל לפני סכנת שבירה. אני חוזר על הביטוי הזה ואת זאת שמענו מפיהם. אני יכול לומר גם זאת: הם אמרו לנו כהאי לישנא — כמובן זו לא צריכה להיות ציטטה מילולית — אנחנו נודה לכם על כל העזרה שהושטתם לנו עד היום, אבל אנחנו איננו יכולים עוד, אנחנו נשברים ואנחנו ניכנע. במלים אלו. זה היה המצב. או אז — הפעם כבר לא שלושה שרים, ראש הממשלה, שר הבטחון ושר החוץ, אלא ועדת השרים לענייני בטחון, הפועלת בענייני בטחון במקום הממשלה, בשמה ובסמכותה, קיבלה את ההחלטה לומר את הנוסחה השנייה. הנוסחה הראשונה לא היתה התחמקות. לא אמרנו שסתם כך נתנו הודעה. היא היתה רצינית מאוד, בייחוד במלים "קרוב לוודאי שנעשה זאת״. "קרוב לוודאי״ — בעצם מה יכול להיות מחייב יותר ? "קרוב לוודאי". אבל כאשר הסכנה היתה כל כך חמורה לעצם קיומם, בייחוד כגורם — הם היו אולי בחלקם נשארים בחיים, אבל הכוח הצבאי שלהם היה מושמד והאוכלוסיה האזרחית היתה נכנעת וכל המצב היה משתנה — והסכנה היתה שהסורים המנצחים, המכניעים, היו יורדים דרומה יחד עם המחבלים והיו משתלטים על הדרום, או שהיתה פורצת מלחמה ישירה בינינו לבין הסורים, ואיש מאתנו אינו רוצה מלחמה כזאת, או אז אמרנו — נכון, וזה העלה את המוראל שלהם — אם יתקיפו אתכם מן האוויר אנחנו נפעיל את חיל-האוויר שלנו. מה קרה ? מה זאת-אומרת חיל-האוויר ? האם הליקופטר הוא מטוס ? אפשר לומר שאני חושב, בצדק שזה flight machine‏. וה- ‏ flight machine‏, בייחוד ה-Gazelle-‏ הצרפתית, היתה מצויידת בטילים והיא התקיפה את הנוצרים על הר-סנין וכמעט שהרסה אותם, או הרגה את כולם. אז אנחנו באמת הורדנו שני הליקופטרים, ומייד כל הטבח נפסק. זו עובדה. מאז יש בעיות ויש הפסקת אש והפרתה וכל מיני שאלות אחרות, כל אחד יודע את זה, אבל אין עוד סכנה לקיומם של הנוצרים. לכן, אין שום הבדל במהות בין ההתחייבות הראשונה ובין ההתחייבות השנייה, ואני רוצה להודות לך על הדברים הטובים, החיוביים והיפים שאמרתי לגבי ההחלטה הראשונה.