בתשובתו לשילתא לגבי הנאום שבו הוצגו, כביכול, התנאים שבהם גח"ל תעזוב את הממשלה בגין נאם מבמת הכנסת חלק ניכר מאותו הנאום. בתשובתו לקריאות הביניים בגין מציין, שהועברה עליו השילתה הרשמית והיננו מחוייב לענות עליה כמיטב יכולתו.
בנאום במועצה הארצית של תנועת החרות בגין פותח בחשיבות של ממשלת הליכוד הלאומי בנצחון בששת הימים וטוען כי גם כיום היא הכרחית, אך גח"ל לא ישאר בממשלה בכל מחיר. בגין מבקר את ד"ר גולדמן טוען כי הוא מסלף את דברי הרצל, וכי ולטענותיו אין בסיס. בגין מתייחס להצעות לחלוקה מחדש של א"י, וטוען שזה לא ימנע שפיכות דמים, וכי האויבים לא מוכנים לשבת בכלל למו"מ. בגין מסביר מדוע השימוש במילה 'נסיגה' מן השטחים מהווה הסכמה שאין לישראל זכויות על השטח שנכבש בששת הימים. בגין קורא להתאחד ולהעלות את יהודי ברית המועצות
העתון מפרסם את נאומו של בגין בסימפוזיון בהיכל התרבות. בנאומו בגין מבהיר שהחזון למדינה יהודית עם רוב יהודי צריך להתקיים גם ביובל של מדינת ישראל (עוד 25 שנה מיום הנאום) וטוען שלשם כך, יש לעודד שיבת ציון, גם מברית המועצות על ידי הסכמים. בגין מתנגד להקמת המדינה הערבית ה-19 באזור, וטוען שיש בעניין חוסר צדק. לעניין ארץ ישראל טוען כי לא כבשנו, אלא שבנו. ועזיבת השטחים, בהסתמך על הצהרות מנהיגי המדינות השכנות, לא תעודד ותביא שלום, להפך. התנאי הנוסף לשימור החזון של מדינה עם רוב יהודי, הוא שמירה על העם על ידי מניעת התבוללות ונישואין מעורבים.
נאומו שלבגין בכנסת העוסק בשאלות דת ומדינה, מיהו יהודי, כפייה דתית ונשואים. בגין טוען שעבור העם היהודי אין הבדל בין לאום ודת. בגין טוען שאת השאלה מיהו יהודי יש לפתור לפי ההלכה. בגין טוען שאין בכך כפיה דתית.
בגין מתייחס לחוקיות הבינלאומית של חילופי שטחים במסגרת משא ומתן או אחזקתן בעקבות מלחמה.
