משטרים מדיניים ולקחי ווטרגייט

מאמר על התנועה הדמוקרטית בברית המועצות לעוצת תנועת שבי ציון ועל משטר הדיכוי בברית המועצות בחלק השני הוא מדבר על פרשת וטארגייט בארצות הברית שפרצה באותו הזמן

הישיבה הארבע-מאות-ועשרים-ושבע של הכנסת השביעית – יום רביעי, כ"א אייר תשל"ג 23 מאי 1973 – הצעות לסדר-היום – הגברת רדיפות יהודי ברית-המועצות, סוריה ועיראק

בגין טוען שיהודי עיראק וסוריה עומדים בפני סכנת כליה. בגין חוזר על הצעתו לפנות לראשי ממשלות המערב על-מנת ליצור לחץ על סוריה ועיראק. בגין קורא לשקול פנייה למועצת הביטחון בנושא. בגין מדגיש, שפעולות השלטונות של סוריה ועיראק מהווים פשע של השמדת עם. בגין מקריא פנייתם של עולים מברה"מ לנשיא ניקסון. בגין קורא לממשלת ישראל לתמוך בתיקון ג'קסון-ווניק. בגין פונה ליהודים בארה"ב להפעיל לחץ על הממשל ועל העומד בראשה של ברה"מ ברז'נב בזמן ביקורו בארה"ב. בגין מזהיר בפני גל אנטישמיות ורדיפות יהודים העולה בברת-המועצות.

הזכות שיצרה את הכוח

במאמר זה, מנחם בגין מדגיש את החשיבות העליונה של כוח הזכות על פני זכות הכוח בהקשר של שליטת העם היהודי על ארץ ישראל. בגין טוען כי הזכות ההיסטורית והמוסרית של העם היהודי על ארצו היא הבסיס האמיתי לשליטה, ולא הכוח הצבאי בלבד. הוא מזהיר מפני ויתור על זכויות אלו, כפי שנעשה בעבר בעזה, שהוביל לשפיכות דמים ולמלחמות חוזרות. בגין מדגיש כי חידוש הכוח היהודי, שהפך את העם מאומה חסרת אונים ללוחמת ואמיצה, נועד להגשים ולהגן על זכות זו. הוא קורא להיאחז באמונה בכוח הזכות, תוך שימוש בכוח הצבאי ככלי לקיומה, כדי למנוע ויתורים מסוכנים ולהבטיח את ביטחון העם והארץ

הארץ, העבודה והעם

מאמר של מנחם בגין על שלמות הארץ ועל הצורך להחיל על שיטחי יהודה ושומרון את החוק הישראלי

ספסרים עליך, ארץ-ישראל

במאמר זה בגין מבקר את דברי של ראשת הממשלה, כאשר הבהירה כי תדאג שלא יהיה רוב להצעה שיהודים מהארץ ומחו"ל יוכלו לרכוש קרקעות משוחררות ביהודה ושומרון, בטענה שמהלך זה יגרום לבעית ספסרות בקרקעות. בגין יוצא נגד הגינוי של העם היהודי כאילו הוא ספסר וגנב שאלה תיאורים אנטישמים על יהודים, ולא ראויים ליהודיה גאה כמוה. כמו כן מתנגד בגין למשתמע מדבריה, כי המתנגדים לחלוקתה מחדש של הארץ מתנגדים לשלום ודוחים אותו. בגין טוען כי גם המתנגדים לחלוקה רוצים גם שלום, ומי שמתנגד לו, ומצהיר על כך הם אויבינו. בגין מוסיף שהקריאה ליהודי התפוצות לעלות לארץ ולהתיישב לא הגיונית בהתחשב בעובדה שלא ינתן להם לרכוש כאן קרקעות.