ארכיונים: Articles

הישיבה המאה-ועשרים-וחמש של הכנסת השמינית יום רביעי, י״א טבת תשל"ה – 25 דצמבר 1974 – חוק יסוד: הממשלה- תיקון – הצעת חבר-הכנסת בגין

By

בגין מגיש הצעת החוק שלפיה ניתן יהיה להגיש הצעת אי-אמון בשר מסוים ולא רק לממשלה כולה. בגין טוען שיש צורך בחוק כזה כדי לממש עיקרון של אחריות מיניסטריאלית. בגין מביא כדוגמה מצב מערכת בריאות והתבטאויות של רה"מ רבין, שעליהם אחראית לא הממשלה, אלא שרים ספציפיים. בגין מזכיר שאחרי מלחמת יום כיפור שרים מהמערך דרשו התפטרות של שר הביטחון – ז.א. אחריות מיניסטריאלית. בתשובה לשר המפשטים, שהציעה לדחות את הצעת החוק בגין טוען, שאופוזיציה אחראית משתמשת בנשק אי-אמון רק במקרים חריגים, ולכן אין חשש לשימוש לרעה גם באי-אמון לשר.

מהו מקיאבליזם מתחשף

By

בגין פותח במספר דברים על התנהלות פרלמנטרית תקינה, כתגובה לדבריו של מזכ"ל העבודה נגד בגין, על כך שחריפות דבריו בכנסת נגד רה"מ הציגו את רבין „כעוכר ישראל". בהמשך בגין תוקף את התנהלותו 'המקיאבלית' של רבין, במדיניות החוץ שלו, המנסה 'להפריד' בין סוריה למצרים, ובין מדינות ערב לארגונו של ערפאת, ובמדיניות פנים מתנגד להקמת ממשלת ליכוד לאומית למרות טענותיו כי הוא תומך בממשלה שכזו, ובה בעת מנסה להכניס טריז בין בגין לחברי מפלגתו.

הישיבה המאה-ושמונה-עשרה של הכנסת השמינית – יום שלישי, כ״ו כסלו תשל"ה 10 דצמבר 1974 – דברי ראש הממשלה מר רבין בראיון עם כתב ״הארץ״ מיום 3 בדצמבר 1974

By

בגין מבקר את רה"מ רבין על הראיון לעיתון "הארץ". בגין טוען שביטויו של רה"מ פגעו באינטרסים ישראליים. בגין טוען ששינוי עמדות מדיניות הנובע מהראיון אינו אושר בשום גוף מוסמך – לא בממשלה, ולא בכנסת. בגין טוען שוויתור על תביעה להסכם מדיני הוא שינוי יסודי במדיניות, שגרם נזק דיפלומטי לישראל. בגין טוען שהממשלה לא קיבלה מנדט עבור קו מדיני החדש שלה ולכן יש ללכת לבחירות.

תשובה למתחסדים מחוץ ומבית – חלק ב

By

בגין מתייחס למפלות החוזרות ונשנות של מדינת ישראל במוסדות הבינלאומיים, אך הפעם מהזווית הפוליטית הפנימית בישראל. בגין עומד על כך שתבוסות מדיניות אלו מתרחשות דווקא בתקופתה של ממשלה 'היונית' ביותר בתולדות ישראל, שמוכנה לנסיגות ללא הסכם. בנוסף מציין בגין כי הממשלה כלל אינה לוקחת אחריות על מחדליה המדיניים ומטעה את הציבור אודות מעמדה הבינלאומי של המדינה.