אבי געזונט – הדאגה מכרסמת בלב

במאמר זה בגין מספר על קריאת הקרב של המחתרת – אבי געזונט שסימלה את רוח ההקרבה של הלוחמים שהיו מוכנים לצאת לדרך בידיעת גודל הסכנה.

קווים למדיניות הפנים העברית

בגין מפרט את עקרונות מדיניות הפנם של תנועת החרות, ישיבת הפתיחה של מועצה הארצית של תנועת החרות. בגין מבהיר כי יש לבטל את החוקים לשעת חרום שפוגעים בחרות האזרחים. כמו כן מסביר את חשיבותה של הפרדת הרשויות. בהמשך מדבר על הממשלה הזמנית שלא נבחרה, ואת תפקידיה מאיישים אנשים שלא מבינים בנושא עליו הם ממונים, וכי משרדים מוקמים לצורך השרים, ולא להיפך. בגין מצהיר כי אם לא ינתן לתנועת החרות ייפוי כח מספיק מהעם המפלגה תעבור לאופוזיציה, ולא יקנו אותה במשרות ומשרדים שונים. ובאופוזיציה תשבח את הממשלה כאשר תעשה טוב, ותגנה אותה כאשר היא תעשה רע. דיווח על נאום זה מופיע ב'משקיף' 20/10/1948 (229957) קיים חלק קודם של הנאום – קווים למדיניות החוץ העברית

קווים למדיניות החוץ העברית

בגין, בפתיחת המועצה הארצית של תנועת החירות, מונה את הכשלים של ה'הנהגה הרשמית' במדיניות החוץ של המדינה העברית. בגין טוען כי ההסכמה לתכנית החלוקה, כמו תכניות דומות של האו"ם היא נגד אינטרס של ישראל, וכי כל הצבה של כח שאינו עברי בשטח המדינה הוא עוורון מדיני, וכי יש לדאוג לכח צבאי עברי חזק. בגין מציע מסקנות לתיקון המצב, כמו היחס ישראל להחלטות האו"ם, אסטרטגיה צבאית שתוביל לשלום עם מדינות ערב וכד'. בגין מבהיר כי מאחר וצבאות ערב לא כיבדו בעצמם את תכנית האו"ם ופלשו לשטח ישראל, הם נחשבים כתוקפנים וכל תגובה מצידנו תחשב להגנה עצמית המותרת על פי המשפט הבין לאומי. דיווח על נאום זה מופיע ב'משקיף' 20/10/1948 (229957) קיים חלק שני של הנאום – קווים למדיניות הפנים העברית

הפרובוקטור

במאמר זה בגין מדבר על נסיונות איסוף המידע של הבריטים על פעילות האצ"ל. בגין מסביר ששתי השיטות העיקריות של הבריטים לחלץ מידע לא צלחו להם, שכן יהודים בדרך כלל לא נופלים בפח הטיפה המרה, וכן לא ניתן לסחוט אותם בתקופה ההיא בבצע כסף. בגין מספר על מקרה אחד של אדם בשם יעקב חילביץ' שהצליח לאסוף מידע על הארגון, למרות שלא היה חלק ממנו, ומסר מידע לבריטים בין השאר על אסתר רזיאל ובעלה (גרם למאסרם, ולהשבתת תחנת השידור שהיתה בביתם) וכן על יעקב מרידור. משהתגלה בגין לא שעה להפצרות להוציאו להורג ללא הוכחות מספיקות ודרש לזמנו לברור אליו חילביץ' סרב להגיע וברח לארה"ב. אך שם ידעו על מעשיו.