שיקול טקטי ואיסטרטגי

במאמרו שנכתב לאחר מבצע "עלי זית", פעולת תגמול הידועה בשם פעולת כנרת, שנערכ ב-11 בדצמבר 1955, לאחר ירי סורי על דייגים ישראלים, מציג מנחם בגין ניתוח רב-ממדי המשלב שבח עמוק ללוחמים לצד ביקורת נוקבת על הדרג המדיני. בגין פותח בהערצה לגבורת החיילים וליכולתם המבצעית, תוך שהוא מעלה על נס את דמותו של הנופל יצחק קימל ממבואות ביתר כסמל לחלוציות לוחמת שאינה מבחינה בין זרמים פוליטיים. עם זאת, בחלקו השני של המאמר, בגין תוקף את היעדר האסטרטגיה של ממשלת מפא"י; הוא טוען כי המבצע, על אף הצלחתו הטקטית המקומית, נעשה ללא מטרה כוללת ובאיחור משווע. בגין מבטל את החשש מגינויי האו"ם ומהפגיעה בסיכוי לקבל נשק מארה"ב – סיכוי אותו הוא מגדיר כאשליה – וקורא להנהגה להפסיק להסתמך על "תגובות" ארעיות. לשיטתו, על ישראל ליזום מבצע הכרעה אסטרטגי בחזית הדרומית מול מצרים בטרם יופר מאזן הכוחות, במקום לכלות את כוחה בפעולות תגמול נקודתיות שאינן משנות את פני המערכה

מנחם בגין בנאומו בדיון על התקציב בכנסת: הדרך: לא מסדה, אלא מודיעין !

בגין יצא נגד מדיניותה של הממשלה נוכח המצב הבטחוני החמור. בגין טען בין שאר דבריו כי לא רק שבריטניה וארה"ב לא מספקות נשק לישראל אלא בריטניה אף החלה לארגן אמברגו על ייצוא נשק לישראל. בגין טען כי לממשלה זו אין כל דרך, תוך כדי הזכרת דברי הרמטכ"ל שהביע את חוסר אמונו בניצחון ישראל. בגין טען עוד כי תפקידו של הרמטכ"ל לדבר על דרך הניצחון ולא על מפלה. בגין יצא גם נגד בקשת הערובות מבריטניה וארה"ב אשר גוררות לחץ לויתורים של ישראל. בגין התריע כי מצרים משלימה את חימושה וכי יש עכשיו להנחית מכת מנע לפני שיהיה מאוחר מדי. בגין קרא לצרפת להיות בת ברית וכמו כן קרא לתושבי ישראל להתעודד כיוון שהוא בטוח כי ישראל לא תיפול במערכה ותצא כשידה על העליונה. הנאום המלא מובא גם בדברי הכנסת ב 12/12/1955

הישיבה השלושים-ושבע של הכנסת השלישית יום שני כ״ז כסלו תשט״ז 12 דצמבר 1955 – חוק התקציב מס׳ 2 לשנת 1955/56- חוק התקציב מס׳ 3 לשנת 1955/56 – חוק התקציב מס׳ 4 (קרן המגן) לשנת 1955/56

בגין פותח את נאומו בברכה ללוחמי צה"ל. בגין מבקר את מדיניות החוץ של הממשלה, בטענה שהתבטאויותיה בקשר לחימוש מצרים אינם עקביים עם בקשות להספקת נשק ולכן גורמות נזק. בגין מנמק את התנגדותו למדיניות של דרישת הערבות ממעצמות, שמאיימת לדבריו להפוך את ישראל למדינת החסות ומדגיש שהחלופה הנכונה היא מדיניות הבריתות. בגין טוען שטעויות הדיפלומטיות של הממשלה מסכנות את חייהם של אזרחי ישראל. בגין קורא ליטול יוזמה ולהסיר את הסכנה על-ידי שחרור חבלי הארץ והצבת הגבול. בגין פונה לעם הצרפתי בקריאה למנוע הספקת נשק למדינות ערב. בגין מכריז שבכל מקרה ישראל תתגבר על אויביה אם תותקף.

הישיבה השלושים ושבע של הכנסת השלישית – חוק התקציב (מס' 2) לשנת 1955/56; חוק התקציב (מס' 3) לשנת 1955/56; חוק התקציב (מס' 4) (קרן המגן) לשנת 1955/56

בגין יצא נגד מדיניותה של הממשלה נוכח המצב הבטחוני החמור. בגין טען בין שאר דבריו כי לא רק שבריטניה וארה"ב לא מספקות נשק לישראל אלא בריטניה אף החלה לארגן אמברגו על ייצוא נשק לישראל. בגין טען כי לממשלה זו אין כל דרך, תוך כדי הזכרת דברי הרמטכ"ל שהביע את חוסר אמונו בניצחון ישראל. בגין טען עוד כי תפקידו של הרמטכ"ל לדבר על דרך הניצחון ולא על מפלה. בגין יצא גם נגד בקשת הערובות מבריטניה וארה"ב אשר גוררות לחץ לויתורים של ישראל. בגין התריע כי מצרים משלימה את חימושה וכי יש עכשיו להנחית מכת מנע לפני שיהיה מאוחר מדי. בגין קרא לצרפת להיות בת ברית וכמו כן קרא לתושבי ישראל להתעודד כיוון שהוא בטוח כי ישראל לא תיפול במערכה ותצא כשידה על העליונה. הנאום המלא מובא גם בחרות שפורסם ב 13/12/1955