הישיבה השלוש מאות ושלושים ותשע של הכנסת השלישית – חוק לתיקון דיני העונשין (בטחון המדינה)

בגין הביע הסתייגות לחוק תיקון דיני עונשין (בטחון המדינה) וקבע כי אסור לתבוע לדין אדם שיעשה מעשה כדי לפגוע בתקינות היחסים בין ישראל לגרמניה משום שאסור לעם לשכוח ערכים מוסריים. מציע תיקון בנושא הנוגע ליכולת לעצור חשוד בריגול – שצו המעצר לא יוכל להינתן רק על-ידי שוטר אם מדובר מעבר ל72 שעות, ושיהיה צורך ואפשרות לקבל צו משופט כלשהו, ולא רק שופט של בית המשפט העליון. מדבר גם על העקרון הלקוי שהממשלה פועלת לפיו, שדברים שהיא רוצה לאסור בחוק על אזרחים פרטיים (מגע עם אויב) הוא מותר לממשלה (על מנת לנסות ולפתור בעיות הקשורות ליחסי ישראל עם מדינות אחרות).

הישיבה השלוש מאות ושלושים ושמונה של הכנסת השלישית – חוק לתיקון דיני העונשין (בטחון המדינה), תשי"ז-1957 (המשך דיון)

המשך הדיון של ישיבה 337 בו בגין מביע הסתייגות ממספר חוקים הנוגעים לבטחון המדינה בינהם הנושא של מגע עם סוכן זר ללא ידיעה כי מדובר היה בסוכן זר. כמו כן, מבקש לשנות את נוסח החוק הנוגע להפצת שמועות וידיעות בזמן מלחמה כדי לעזור לאויב בכך שהמורל בקרב חיילי הצבא ואזרחי המדינה ירד.

הישיבה השלוש מאות ושלושים ושבע של הכנסת השלישית-חוק לתיקון דיני העונשין (בטחון המדינה), תשי"ז-1957

בגין יצא כנגד סעיפים שונים בדיון בכנסת בתיקון לחוק דיני עונשין. בגין יצא בין השאר נגד הרשות שיש לש.ב. בתנאים מסוימים לעשות ככל העולה על רוחו. עוד יצא בגין נגד הקביעה כי מרגל הוא גם זה הנפגש עם סוכן זר. בגין טען כי אדם יכול להיפגש בטעות עם סוכן זר מבלי לדעת שהוא כזה ולכן אין להחשיב כל אדם הנפגש עם סוכן זר אוטומטית כמרגל.

משטר, משטרה ואמת

במאמר זה מתייחס בגין לעדותם של אנשי הש.ב. בבית –המשפט שבה הודו כי להם כעובדי הש.ב .מותר לבצע עברות קלות לפי שיקול דעתם אך בעבירות קשות כגון חבלה או רצח זקוק הסוכן להוראה מיוחדת. בגין יצא נגד המעמד המיוחד שיש לאנשי הש.ב. השמים עצמם מעל החוק .עוד במאמר זה מתייחס בגין לתופעת הקצינים הבכירים של המשטרה אשר נוהגים להעיד עדויות שקר .בגין טוען כי יש לעקור תופעה זו מהשורש. עוד במאמר זה בהתייחסו לשביתה במפעל "אתא" יוצא בגין נגד רה"מ אשר הסכים להיות בורר בפרשה כאשר עמדתו היתה ידועה מראש .בגין טוען כי רה"מ מהווה דוגמה שלילית ונותן חינוך לתרמית למרות שהוא חזר בו מכונתו להיות בורר.

ואתא – מי

במאמר זה מתייחס בגין לשביתה במפעל התעשיה "אתא" בקרית –אתא. בגין מתייחס למצב המוזר שנוצר בשביתה זו למפעל השייך להסתדרות שבה 1,600 העובדים שובתים בעידוד ההסתדרות. בגין מפרט במאמר זה את הסיבות שהביאו לפרוץ השביתה ומצביע על אי הצדק בכך שמעסיק מתפקד גם כאיגוד עובדים. בגין טוען כי לדעתו הפתרון בסכסוך זה הוא בוררות אך פתרון זה בעייתי שכן הקבוצה השלטת היא בעצמה בעלת אמצעי הייצור. בגין טוען עוד כי מתעורר הרושם כי מתנהלות מלחמות פנימיות במפא"י וכי הקבוצות המתקוטטות מוכנות לשלם עבור הנצחון מחיר גבוה שיתבסס על סבל הפועלים ועל גרימת נזק למשק.