מאמרו של ירמיהו הלפרן עוסק ביחס של תנועת "החרות" לאזרחי ישראל שאינם יהודים. הלפרן מתנגד לשימוש במושג מיעוטים היוצר מציאות היררכית של אזרחים סוג א' ו-ב' וקורא להענקת זכויות אזרח מלאות לכל אזרחי הארץ. התפרסם בעיתון "חרות", 27 בפברואר 1949, עמ' 2.
המאמר עוסק בהבהרת מושג ההדר, שהוא מושג יסוד בהשקפת העולם ובפרקטיקה של זאב ז'בוטינסקי ותנועת בית"ר. הלפרן מבחין בין נימוס שהוא מושג לוֹקלי לבין הדר שהוא מושג אוניברסלי. כמו כן ההדר, אליבא דהלפרן, הוא תכונה פנימית הקשורה בזיקה שבין מוסר לבין אסתטיקה. המאמר פורסם בעיתון "חרות", 6 בספטמבר 1957, עמ' 4.
מאמר על רעיון ההדר ועל מקומו במחשבתו הציונית של ז'בוטינסקי.
מתוך חוברת "רעיון בית"ר: יסודות השקפת העולם הבית"רית", הוצאת נציבות בית"ר בארץ-ישראל, תל אביב תרצ"ד, עמ' 18-16.
במאמר זה פורשׂ ז'בוטינסקי את יסודות התפיסה החברתית שלו, הכוללת את השקפתו על דמות האדם, ערך החירות וייחודיות המסורת היהודית. התפרסם במקור בעיתון "הירדן", יום ו', 21 באוקטובר 1938, עמ' 5.
במאמר זה מתאר ז'בוטינסקי את עצמו ואת בני דורו כאנשי המאה ה-19, המאה של החופש, הספונטניות והמשחק. מתוך כך מבסס ז'בוטינסקי את אידיאל החרות שאותו הוא מעלה על נס על השקפה יסודית בנוגע לדמות האדם ולמהות הקיום האנושי: לפי ז'בוטינסקי האדם הוא בראש ובראשונה יצור משחק ומשתעשע יותר מאשר יצור עמל הפועל בעיקר מתוך הכורח של צרכי הקיום. מתוך כך מיצר ז'בוטינסקי על השינוי שהתחולל לדידו במעבר מהמאה ה-19 לשליש הראשון של המאה ה-20, שבו ערכי המשמעת והציות החליפו את ערכי החופש והמשחק. אחד הביטויים הגלויים לכך הוא עלייתה של מדינת המשטרה הפשיסטית והקומוניסטית וקביעת הסדרים החמוּרה לחיים.
המאמר נכתב במקור ברוסית והתפרסם בפאריס ב-1937. תורגם לעברית בידי יוסף אור.
