לעניין בעיית הפליטים הוייטנאמים שגורשו ממלזיה, בגין טוען שאין לעכב את ההליכים על ידי הקמת ועדה בינלאומית, אלא לפעול מיד, ולכן כל מדינה, כולל ישראל, תדווח כמה פליטים היא יכולה לקלוט, ותקלוט אותם.
בנאום זה דחה מנחם בגין את הצעת אי-האמון של חבר הכנסת אורי אבנרי בממשלתו בעקבות החלטת הממשלה לבטל את האיסור על דרישת עונש מוות למחבלים. בגין תוקף את הכינוי "תנועה לאומית" לאש"ף ("אירגון רוצחים פלשתינאים, גרוע מהגסטאפו"), מדגיש כי החלטת הממשלה אינה נקמה אלא הרתעה ומניעה ("נקמה כזאת עוד לא ברא השטן"), מוכיח שממשלות המערך כבר פתחו את הדלת לכך ב-1974 וב-1976, ומציג את המהלך כחובה מוסרית להגן על ילדי ישראל במדינה היחידה בעולם שבה כל בית ספר שמור בנשק
בגין מגיב לפרסומים על פיהם ירושלים תחולק, ומבהיר שירושלים שוחררה, והיום יכול כל אדם מכל דת להגיע למקומות הקדושים לו. בגין מספר על אוניה ישראלית שעברה בתעלת סואץ, דבר שהתאפשר בעקבות הסכם השלום שנחתם, ומהווה נקודת מפנה חשובה לישראל. בגין מונה את עקרונות מדיניות ישראל כלפי לבנון. בגין סוקר את פעילות משרדו לעניין התקציב. בגין מברך את אסירי ציון המשוחררים הנוכחים במליאה, ומקווה לשחרור כל השאר. בגין מגיב לדבריו של פרס שלא נוכח בכנסת.
העם היהודי, מדינת ישראל וארץ ישראל. הדיון בוועדת השרים לקראת המשא ומתן להסדרי האוטונומיה, מיום 3.5.79.
חלק מפרוטוקול ישיבת ממשלה הנוגע לבירור שערך היועץ המשפטי לממשלה למנהל מחוז דרום יצחק ורדימון לאחר שהמדינה המשיכה בעבודות הכשרת שטח באזור הכפר הבדואי לגיה, וזאת בניגוד לצו הקפאת עבודות של בג"צ. במהלך העבודות החלה התנגשות חמורה עם תושבי המקום שביקשו לראות אישורים לעבודות. בעקבות הדברים ערך היועץ המשפטי לממשלה בירור למנהל מחוז דרום ובקש להעמידו לדין משמעתי. בתגובה, שלח מנכ"ל משרד הפנים חיים קוברסקי מכתב ובו טענות כנגד היועץ המשפטי בשל עוול שנגרם לורדימון. כמו כן שרים בממשלה ביקשו שהיועץ יבדוק את החלטתו שנית. בישיבה רה"מ מנחם בגין מתייחס להחלטתו וסמכותו של היועץ המשפטי לממשלה ביחס לממשלה ומשרדיה.
