המציאות בכנסת

במאמר זה מדבר בגין על השינוי שחל במפלגות הסוציאליסטיות בארופה ששם מתחילים לדבר כבר על בעלות פרטית על אמצעי הייצור ושלילה של תורת הניצול הקבועה. בגין מביע את צערו ששינוי זה לא הגיע גם לישראל ששם המנהיגים הסוציאליסטיים מצהירים כי הם שולים קניין פרטי וחוזרים על מליצות סוציאליסטיות כמו הקמת חברה בלא מעמדות וללא ניצול אדם בידי אדם. עוד קובע בגין כי בישראל אין פירוש נכון של המציאות לכן המשק בישראל לא מחזיק את עצמו כמו בשאר הארצות אלא נשען על תרומות והלוואות.עוד יוצא רה"מ נגד דבריו של בן-גוריון שטען כי בבחירות שהסתיימו (לכנסת ה4) נחלה "חרות" כשלון חרוץ. בגין טוען כי אין זה נכון כלל שכן "חרות" עלתה ל-17 מנדטים מ-15 מנדטים לעומת הצה"כ הכללים ואחדות העבודה שירדו וכי קולה של האופוזיציה יהיה חשוב וישמע בכל מקום.

עם פתיחת הכנסת הרביעית

במאמר המערכת המוקדש לפתיחת הכנסת הרביעית, בגין מסביר כי תנועת החרות לא תסכים להכנס לממשלה ובוחרת בגאווה להיות האופוזיציה של הממשלה, תוך הדגשת מהותה וחשיבותה של אופוזיציה מכובדת בחברה דמוקטרית. מאמר שנמצא בארכיון האישי של מנחם בגין, בכתב יד, פורסם ב'חרות' כמאמר מערכת ללא חתימה.

תשובה למוקיון המפא"י

במאמר זה יוצא בגין נגד המשך גידופיו והשמצותיו של רה"מ נגד נגדו ונגד תנועת ה"חרות".בגין טוען כי למרות שהוא עצמו לא הגיב להתקפותיו של רה"מ וחבריו נגדו ונגד תנועת ה"חרות" במהלך מערכת הבחירות ממשיך רה"מ בגידופיו. בגין יוצא במיוחד נגד דבריו של רה"מ שכינה אותו מעל דפי "דבר" כמוקיון של "חרות" וכפאשיסט. בגין קורא לרה"מ לכבד את האופוזיציה הראשית בישראל אשר מהווה אלטרנטיבה לשלטון. בגין טוען עוד כי רה"מ טוען לדמוקרטיה אך התנהגותו אכולת השנאה מבזה את הדמוקרטיה. בגין קובע כי רה"מ הוא שליט מתנשא אשר הפחד והשנאה מעבירים אותו על דעתו. בגין קובע עוד כי אם בן-גוריון ימשיך בהתנהגותו אז "חרות" תחרוג ממנהגה ההוגן כלפיו ותשיב לו באותו מטבע. בגין קובע עוד כי רה"מ בכל מדינה דמוקרטית חייב לכבד את האופוזיציה כחלק בלתי נפרד מכללי המשחק הפוליטי.

נעשה, נעלה ונוכל

מאמר זה נכתב לאחר הבחירות לכנסת הרביעית, שבה קיבלה תנועת החרות 17 מנדטים, ובו יוצא בגין נגד מאמרו של בן-גוריון לאחר הבחירות בעתיון "דבר" ב-6 בנובמבר. בגין תוקף את ראש הממשלה על כך שהוא תקף במאמרו אותו ואת ז'בוטינסקי. בגין טוען כי הפחד והשנאה והגידופים של מפא"י כלפי תנועת החרות ממשיכים גם לאחר מערכת הבחירות וכי הסכנה ממשטר מפא"י עדיין לא חלפה. בגין יוצא במאמרו גם נגד ההתערבות של ראש הממשלה במפלגות אחרות, ונגד צביעותו של בן-גוריון כאשר הוא יוצר קשר בין מסעות בגין עם שיירות אופנועים לבין פשיזם, ואילו את נאומי המרפסות של בן-גוריון הם ביטוי לדמוקרטיה. בגין מדגיש עוד בנאומו כי תנועת החרות מקבלת את דין הבוחר והיא תשרת את העם באופוזיציה, וכי המערכה ההיסטורית להחלפת השלטון תימשך מכיוון שתנועת החרות התחזקה. בגין מדגיש כי תנועתו קיבלה, בפעם הראשונה, יותר ממפ"ם ומאחדות העבודה יחד. עוד קורא בגין לראש הממשלה לשנות ממנהגו ולהתנהג בצורה מכובדת לחברי תנועת החרות, לכל הפחות בין כותלי הכנסת

כך חל המפנה משלטון הפחד לנצחון התקווה

הכתב, נקדימון, מדווח על מערכת הבחירות לכנסת ה-4 של "חרות " שהסתיימה. הכתב מוסר שהופעויתו של בגין שברו את הפחד מפני מפא"י שהתבטאו בכך שאנשים החלו לצאת ולהאזין לנאומיו של בגין. נקדימון מספר כי הדבר התבטא במיוחד באסיפתו של בגין בקרית –מלאכי שם מפא"י הלכו מבית לבית ותבעו לא להאזין לבגין אך התושבים בכל זאת באו לאסיפותיו של בגין. נקדימון מציין את נאומיו המצוינים של בגין בהם הוא הוכיח את אוזלת ידה של מפא"י בתחומים שונים ואת הבזבזנות הרבה שבה היא עוסקת.נקדימון מדגיש את אופי הדברים של בגין ואת צורת דיבורו ההוגנת לעומת דיבורם של עסקני מפא"י שהיתה מלווה בגידופים.