בגין מציע שני תיקונים לחוק המעבר. הראשון, איסור איזכור הודעות מישיבות הממשלה בכנסת, והשני, הבהרה שהחוק חל על כל השרים כולל ראש הממשלה, שעד עתה לא הוזכר מפורש.
במאמר זה דן בגין בפסק הדין הסופי במשפט אייכמן המורה להוציאו להורג. בגין יוצא נגד האנשים (ובתוכם יהודים) המבקשים חנינה לאייכמן. בגין טוען כי בקשת חנינה עבור אייכמן איננה מעשה אנושי. בגין טען כי אומנם הוצאתו להורג לא תנקום את דמם של הנרצחים בשואה אך אי הוצאתו להורג תחלל את זכרם. בגין טען עוד כי למרות חוק החנינה הוא חושב שלנשיא המדינה אין כל סמכות מוסרית לחון את אייכמן. בגין טען עוד כי כל אותם היהודים שקוראים לא להוציא להורג מייצגים את הפחדנות היהודית. בגין הוסיף עוד כי יש חשיבות רבה בביצוע העונש כהרתעה עתידית.
כתבה קצרה על הצעת חוק של ראש הממשלה לפיה, הצבעה של סיעה נגד הממשלה תאפשר לראש הממשלה להחליט אם הוא מפטר את שרי המפלגה או חלקם; ועל התגובה החריפה של סיעת חרות להצעה זו, ובה גם דבריו של מנחם בגין נגד החוק.
כתבה קצרה על הצעת חוק של בגין על כך שהתפטרות של שר תחל 48 שעות הגשת מכתב ההתפטרות אלא אם כן השר חוזר בו. זאת בעקבות התפטרותו של השר יצחק בן אהרון והכחשת התפטרות זו על ידי חבריו לממשלה. בגין מציע השתפטרות של שר תוגש בכתב ותכנס לתוקפה תוך 48 שעות ממועד הגשתה, זולת אם חוזר בו השר מהתפטרותו לפני כן.
נאום בגין בכנסת בישיבה שבה צפויה לאשר הכנסת את החלפתו של שר התחבורה (יצחק בן אהרון). בגין תוקף בחריפות את בן גוריון, שעוזב את המליאה בתחילת הדברים וטוען כלפיו שהוא מזלזל באופוזיציה. בגין קרא לרה"מ לפרוש מהחיים הפוליטיים והצביע על כך שקיים בציבור חוסר אמון במפא"י, ושמפא"י מפעילה לחץ חברתי וכלכלי על הציבור. בגין תקף גם את רה"מ על כך שטען כי "חרות" טענה שמלחמת השיחרור נחשבה כט' באב שלישי, ובגין הכחיש זאת. כמו כן, יש דיון על הצעת חוק של בגין, שהתפטרות של שר תחל 48 שעות מהגשת מכתב ההתפטרות אלא אם כן השר חוזר בו. הנאום המלא מובא גם בדברי הכנסת 28.5.1962
