במאמר זה שנכתב לרגל 10 שנים למותו של סטאלין מפרסם בגין סיפור שכתב ב-1953 כיצד תיראה ברית המועצות לאחר מותו של סטאלין. בגין מעריך בסיפורו, כי תהיינה התנגשויות בין גורמים שונים במערכת השלטון של ברה"מ; אמנם המשטר של ברה"מ לא יתמוטט אך יחולו שינויים והתחרות בין המיעוטים הלאומיים תגבר. במבט לאחור סוקר בגין את השינויים המתרחשים בברה"מ וטוען כי לדעתו צפויות תמורות נוספות בשנים הקרובות וכי כל עריץ ומשטר דיקטטורי סופם להיעלם
במאמר זה בגין מסביר את תפקיד האופוזיציה כמרכיב הכרחי במשטר דמוקרטי. בראשונה אופוזיציה צריכה להדגיש שוני מהמשטר הקיים, על ידי התנגדות לחוקים 'רעים' (בגין מביא כאן לדוגמא את חוק המשמעת הקואליציונית), הצעות אי אמון (שתפקידם הוא לא רק להפיל את הממשלה, אלא להביא לתשומת לב הציבור התנהלות בעייתית של הממשלה), והקמת ועדות חקירה פארלמנטריות. תפקיד נוסף עליו עומד בגין הוא להוכיח אחדות מתוך רצון חופשי של המתאחדים (לא חד-מפלגתיות). תפקידה השלישי של האופוזיציה הוא שאיפה לחילופי שלטון
במאמר זה דן בגין בקשר לצורך בביטול תקנות החרום הבריטיות (45), שיביא לביטול הממשל הצבאי. עוד יצא בגין נגד ההאשמות שהופנו כלפי תנועתו על כך כי הצביעו יחד עם מפ"ם ומק"י. בגין טען כי היו לכך כבר תקדימים בעבר וכי "חרות" מצביעה על כל נושא לגופו של עניין. הגין מרחיב בסוגייה של תפקידה של האופוזיציה להתנגד לקואליציה.
נאום בגין בכנסת בעד ביטול הממשל הצבאי וחיקקת חוק בטחון לאומי, בגין מונה את התומכים, שר המשפטים לשעבר בממשלת מפא"י רמטכ"ל, אנשי אחדות העבודה, רמטכ"ל לשעבר ועוד, כדי להראות שאין בהשארת הממשל על כנו פגיעה בבטחון לאומי. בנוסף מראה בגין על בסיס תמיכת מפלגות בעבר כי כשני שליש מהבית תומכים באמת בביטול הממשל, לדוגמא הוא מביא גם את המפד"ל.
בגין עונה לטענותיו של בן גוריון בנאום תגובה
