ארכיונים: Articles

במאמר זה, בגין מתייחס לדבריו של יגאל אלון בקשר לתקופת הסזון. בניגוד לד"ר סנה, שהכחיש את עניין ההסגרה של חברי המחתרת, יגאל אלון, מספר בגין, הודה בכך, ואף הצהיר שזה מה שגרם לו להתפטר מתפקידו כמפקד הפלמ"ח. בגין טוען שיש בהצהרה זו התממות, שכן, אלון לא התפטר מתפקידו, אלא מפיקוד על המבצע המסויים, וכן, למרות שהבין כי יש בעיה מוסרית במבצע זה, לא היתה לו בעיה שמי מחבריו, או מפקדיו יבצע את הפעולה במקומו. בגין טוען, בקשר לדבריו של אלון על המשמעת היהודית כלפי הסוכנות, כי זה לא נכון שהאצ"ל והלח"י בכך שלא עשו כדבר הסוכנות תמכו בחוסר ההכרה של הבריטים בסוכנות, כי הבריטים כן הכירו במרות של הסוכנות. והמחתרת, טוען בגין, מטרתה היתה להקים ממשלה עברית, שאינה תלויה בבריטים.

במאמר זה בגין מכנה את ממשלת אשכול 'הממשלה הסוציאליסטית ביותר'. בגין עובר על המפלגות השונות ומנתח את תפקידן במצב זה. בגין טוען כי מדיניות הממשלה גורמת לשביתות מרובות ודרישה לפרנסה מינימלית בציבור, כל זאת למרות סכומים גדולים שקיבלה המדינה ב-18 שנותיה. כמו כן, מדבר בגין על הפגיעה בפרסטג'ה בכך שכלפי ארצות הברית מציגה הממשלה את המדינה כמדינה מתפתחת (כלומר לא מפותחת) ועם זאת מעבירה כספים למדינות אפריקאיות. בגין מציין גם את תופעת הירידה מהארץ, וההפסקה בעלייה כתוצאה של המדיניות הכלכלית של הממשלה.

במאמר זה, בגין מתייחס להסכמים של הממשלה עם גרמניה, ולביקורו של ד"ר אנדאור מטעמה. בגין טוען כי הכבוד שהיה חסר ליהודים בגלות, שחזר לעם עם הקמת המדינה, נלקח שוב ע"י הסכם זה של הממשלה עם גרמניה. בגין גם מתיחס לפירסום הספר "כך קמה מדינת ישראל" שלא מתייחס לפועלו של האצל. בגין טוען כי הכבוד הוא ענין חשוב, ולכן החליט האצ"ל לא לקבל את עונש המלקות שהוטל על אנשיה, ואימו, (וקימו) שאם יולקו האסירים, יולקו קצינים בריטים – כתגובה על ההשפלה.