הישיבה השמונים של הכנסת העשירית יום שלישי, י"א באייר התשמ"ב 4 במאי 1982 – הודעת הממשלה על המצב המדיני

בגין מודיע לכנסת על הקשיים בביצוע ההסכם עם מצרים. בגין טוען שההפרות מצד מצרים לא יישארו ללא תגובה, אך מביע תקווה שכל הצדדים יפעלו לביצוע ההסכם. בגין מדגיש שהאוטונומיה שעליה מדבר ההסכם אינה מדינה. בגין מצהיר שהממשלה החליטה, שבשום הסכם עתידי ישראל לא תפנה יישובים. בגין מודיע, שלפי החלטת הממשלה "אל-על" לא תטוס בשבת. בגין מדגיש ערכה של שבת במסורת היהודית וטוען, שהמהלך מהווה שמירה של הסטטוס-קוו, כיוון שלפי ההסדר שירותים ציבוריים אינם פועלים בשבת. בגין מדגיש, ששבת הינה ערך מוסרי שלא תיתן לעמוד אותו במונחי רווח והפסד כספיים. בגין פונה לעובדי אל-על ומציע להם להקפיא את דרישותיהם הכלכליות על-מנת להחזיר את החברה לרווחיות. בגין גם מבקש מהכנסת לאשר את צרופו של אהרון אוזן לממשלה כשר הרווחה.

ארץ ישראל והסימנטיקה

בגין מתייחס לטרמינולוגיה של הסכסוך על חלקי ארץ ישראל, על השימוש במילים 'גדה' ו'גדה מערבית' בניגוד ליהודה ושומרון, אך בעיקר לשימוש בתאור 'שטחים כבושים' ביחס לשליטת ישראל ביהודה ושומרון.

דעת הקהל הבינלאומית

בגין מגיב להצהרות של מדינות המערב נגד ישראל והצגתה כתוקפנית, זאת בשל נסיונותיה של ישראל להגן על עצמה ואזרחיה.

הישיבה השבעים–וארבע של הכנסת העשירית יום שלישי, כ"ח באדר התשמ"ב 23 במרס 1982 – הצעות הסיעות להביע אי-אמון לממשלה

תשובתו של בגין להצעת האי-אמון בממשלה. בגין מגן על החלטתו לשלוח ברכה לחיילי צה"ל אחרי עימות אלים עם מתפרעים בשטחים. בגין מביא צער על כך שנהרגו אנשים, אך טוען שאבן היסוד של מדיניות הממשלה – שלא יהרגו יהודים. בגין מזכיר את מעשי זוועה של המשטר הסורי בסוריה ובלבנון ומדגיש שלסוריה אין שום בסיס מוסרי לפנות לאו"מ בנושא מצב בשטחים. בגין טוען שישראלים הטוענים להפרות זכויות אדם בשטחים מזיקים למדינה כולה. בגין מדגיש שמאמרו של יוסי שריד שבו הוא הביע תמיכה בהקמת מדינה פלסטינית מנוגד לעמדה הרשמית של המערך. בגין מכריז שהמשלה תפעל על-פי העקרונות שלה ולא תסכיפ לחלוקת הארץ או למסירה של חלקיה לשלטון זר.

מהו ליבוי יצרים

במאמר רה"מ בגין מגיב לכתבה שהתפרסמה בהארץ לפיה ועדת החקירה שתמונה ע"י נשיא ביהמ"ש העליון לעניין רצח ארלוזרוב היא ועדה לליבוי יצרים. בגין טוען שלמרות שהוא ראש הממשלה מזה חמש שנים עד עכשיו הוא לא ביקש ועדת חקירה מעין זו, אך נוכח פרסום ספר העומד על אשמתם של סטבסקי ורוזנבלט.