העתון מדווח על כנס בו השתתפו עתונאים מחוץ לארץ, וכן עיתונאים ישראלים. בו השתתפו מספר נואמים, בינהם הנשיא שזר, ובגין. בנאומו, בגין קרא לספר בשבחה של הארץ על מנת לעודד עליה, זאת למרות חילוקי הדעות בענין המדיניות הכלכלית. בגין טען כי לעניין המצב בירדן, הודעות על וויתורים רק ירחיקו את השלום, ולא יקרבו אותו, וכן על פי תקדימים, ועל פי המשפט הבין לאומי, מי שצריך להביע נכונות לויתורים, הוא התוקפן שהובס, ולא להיפך.
העתון מדווח על נאום בגין בישיבה מאוחדת של מרכז תנועת החרות, ההנהלה העולמית של חרות הצה"ר וההנהגה העולמית של בית"ר. בגין טוען כי צריך לעורר את היהודים בגולה לעלות ארצה, וכי יש לשנות את המדיניות הכלכלית על מנת לעודד עליה. והבהיר כי יש לצבור כח בבחירות הבאות כדי לפעול לשינוי זה. בתחילת הישיבה העלה את צוללת דקר, אך לא התייחד עם זכר אנשיה, שעדיין מוכרזים כנעדרים.
בגין נושא הספד לזכרו של פרץ לסקר ז"ל (שהיה חבר בית"ר בגטו ורשה) בגין טוען כי על העם היהודי לללמוד מספר לקחים ממרד גטו ורשה – 1. אין לזלזל בהצהרות אויב להשמיד את העם; 2. לא לשאול מה יגיד העולם, שכן הם לא ירחמו על היהודים; 3. החזיקו נשק למדוהו וקדשוהו; 4. שמרו על כבוד היהודי, שלא יהיה עוד מושפל; 5. דעו להתאחד מול האויב; 6. לא להגיע לגיטו, ולא לצורך למרוד. – ללמוד ממצדה איך לא להגיע אליה, וממודיעין איך לעשותה. התאריך המצויין אינו מדוייק.
בגין מסביר כי הקמת ממשלת הליכוד הלאומי היתה הכרח וכנראה גם אחת הסיבות לנצחון הגדול של מלחמת ששת הימים. בגין טוען כי הסיבות להקמתה, לא פגו עדיין, ולכן למרות י מספר חילוקי דעות לגביחוק התקציב, גח"ל לא מעוניין להצביע באופן כזה שיפרק את ממשלת הליכוד הלאומי. אם בשלב מסוים, מציין בגין, ירגיש גח"ל כי אין הוא יכול לשרת יותר את המדינה כחלק מממשלה זו, יפרוש ממנה. התאריך המצויין אינו מדוייק.
העתון מדווח על דברי בגין במסיבת צהרים של התאחדות סוכני הביטוח בת"א. בגין טוען כי על פי ההסכמים, פתיחת תעלת סואץ לאניות זרות יתבצע רק אם התנועה בה תתאפשר גם לאוניות ישראליות.
