מנחם בגין מביא להמוני חיפה ופרבריה את הקריאה לאחווה ולאהבת ישראל
[...]
הריני מקוה, והריני מרשה לעצמי להביע את ההשערה כי רבה תהיה השפעת הקריאות המוסריות האלה מהשפעתו של כל שימוש בכח, אם באלה, אם בבית כלא, אם באיומים. ואת קריאותי אלה אשמיע על פי סדר המאורעות שהולידו אותן.
ראשית: שוטרי ישראל. בהיותנו משועבדים לזרים ובקומנו ללחום בהם חלום חלמנו, ימים כלילות, להשתחרר מן המשטרה הזרה, לקרוא דרור לעמנו שינתן לו, ככתוב בתורת הנצח, שופטים ושוטרים, שופטי צדק ואמת, שלא יטו משפט ושוטרים נאמנים המכבדים את האזרחים ומכובדים על ידם. אתם יהודים כמונו ואזרחים כמונו. אינכם מחוץ לעם ולא מעל לעם, אלא אתם חלק מן העם. משום כך הריני קורא לכם כאזרח אל אזרחים:
בל יעיז עוד שוטר עברי להשתמש בנשק חם נגד אזרח המדינה הזאת! אנו מאמינים כי יבוא יום ושוטרינו לא ישאו כלל נשק חם. כך נוהגים השוטרים באנגליה, בה הבריטים, בביתם הם הקימו חיי דימוקרטיה אמיתית. כך יהיה גם אצלנו. אך כל עוד ניתן לכם נשק חם זכרו: התורה היסודית של נשק חם זה היא לדעת מתי לא להשתמש בו.
שנית: בל תושלך עוד אבן אחת על שוטר עברי. כפי שאמרתי, השוטרים האלה הם יהודים אזרחים כמונו, כפי שהם חייבים לכבד את האזרחים כן האזרחים חייבים לכבד אותם!
שלישית: בל תנופץ עוד שמשה אחת בבית מסחר יהודי. זכרו בני עמי: בית מסחר או בית קפה זה הוקם בעמל רב, לפעמים בזיעת אפיים של בעליו, לעתים בדם מייסדיו. רכוש יהודי הוא. בל תיגע ובל תפגע – בו.
רביעית: בל ירים עוד יהודי יד על יהודי. כך נאמר בעלות עמנו על בימת ההיסטוריה, עוד לפני צאתו מבית עבדים. רשע למה תכה רעך? רשע למה? משום שהוא מכה את רעהו.
ועוד זכרו: השבטיות הרסה את הבית הראשון. מלחמת האחים מוטטה את הבית השני. אנו אך הנחנו את היסודות לבית השלישי שעוד לא הוקם. לעולם לא יוכלו לנו אויבנו, אם נהיה על אף כל חילוקי הדיעות בינינו, עם אחד.
אולם אם חלילה תשתלט השבטיות או תוצת אש של מלחמת אחים – או אז צפויה סכנה לקיומנו.
אנחנו תלמידיו של זאב ז'בוטינסקי, אנשי המחתרת המשחררת, מנענו מלחמת אחים ממש בכל מחיר. היו ימים, בהם, בפקודתו של ראש מפא"י נסחבו טובי בנינו לתאי עינויים או הוסגרו בידי המשטרה והבולשת הבריטית למאסר, לגולה ולסכנת מוות ובכל זאת אמרנו: לא נרים את ידינו ולא נפעיל את נשקנו נגד יהודים. וכך ניצל עמנו ממלחמת אחים שהיתה מחריבה את עצמאותנו בטרם קמה. לכן: בל יעיז עוד יהודי להרים יד על אחיו בן עמו.
חמישית: בל יישרף מועדון כלשהו בישראל!
אנחנו נוהגים על פי הכלל הגדול של הלל: "דעליך סני, לחברך לא תעבד". היו ימים בהם אנשי מפא"י שרפו את מועדונינו והחריבו את בתינו. אבל לא כמוהם אנחנו ומשום כך אנו אומרים: אל תגעו ואל תפגעו!
ובסיכום: את מפא"י יש להוריד. את המשטר יש לנות, את ממשלת החרות יש להקים. בכך – בפתק הבוחר, רק כך; בדרך ההכרעה החפשית והדמוקרטית של המוני בית ישראל נקים את הממשלה החדשה ונבנה על יסודות חדשים את מדינתנו לאשרם ולתפארתם של כל אזרחיה.