מר שרתוק מזמין את אנגליה
מר שרתוק מזמין את אנגליה
עוורון לא קטן מזה של בן-גוריון גילה שלשום הדיפלומט המקצועי של הסוכנות, מר משה שרתוק. הוא אמר מה שאמר בפני ועדת המליאה של האו''מ, ומיד אחר כך הודיע לבא-כוחו של "רויטר", כי הסוכנות היהודית רוצה שאנגליה תישאר בארץ-ישראל, כדי לבצע את תכנית החלוקה. לא פחות ולא יותר.
שרתוק יודע או, לפחות, צריך היה לדעת, כי אנגליה לא תבצע שום תכנית אחרת, מלבד תכנית בווין. כלומר: הוא יודע, או צריך היה לדעת, כי הזמנותיו הן בעצם הזמנות שוא. בפנינו לא רק התרפסות בפני משעבד, הזומם ממש להשמידנו מתחת שמי ה'. לפנינו דוגמה של הפקרת האינטרסים החיוניים ביותר של עמנו. נניח, שהיה קורה האסון ובריטניה היתה מקבלת את הזמנתו האדיבה של מר שרתוק - האם הוא בטוח, שהיא תבצע את תכנית שרתוק, כפי שתבטיח? הן היא הבטיחה לבצע את הצהרת בלפור; הן היא התחייבה לבצע את המנדט - ומה יצא מכל ההבטחות הללו?
אבל בינתיים השיג שרתוק הישג פוליטי כביר: הוא אמר לברית המועצות, שתמכה בחלוקה, כדי, בין השאר, להיפטר מן הבריטים בארץ-ישראל, כי הסוכנות היהודית, החותרת לחלוקה, רוצה שהבריטים ישארו בארץ-ישראל.
והנה הפועל יוצא של פטפוטיו של החכם באנשי הסוכנות: את האנגלים לא קרב (כיצד אפשר לקרב את מי שרוצה להשמידך?) ואת הרוסים הרחיק.
ואת מחיר העוורון הזה ישלם העם, כשם שהוא ישלם בדם בניו את המחיר הכללי של הנסיון לבתר את המולדת בידים יהודיות ובסכין יהודי.
