מר בן-גוריון שוב מסית למלחמת אחים
מר בן-גוריון שוב מסית למלחמת אחים
הימים הם ימי חרדה לעם. האויב זומם את מזימותיו. הוא אף אינו מסתיר אותן. נציגיו הרשמיים ופרשניו הבלתי-רשמיים אומרים במפורש, כי עומד להקיץ הקץ על קיומנו. הם מכינים לנו חורבן.
ובימים אלה מכין לנו בן-גוריון מרחץ דמים פנימי. הוא עושה את הכל, כדי להביא לתגרות בנשק חם בין קבוצות צעירים עברים. הנשק שהופקד בידו הוכרז בשעתו כ"נשק טהור", שאין משתמשים בו אלא להגנה. אבל באותו "נשק מגן", שיהודים טובים קנוהו, כדי לעמוד נגד צר ואויב, מותר וצריך, לפי בן-גוריון, להתקיף... מדביקי כרוזים ולרוצץ גולגלות של כל מי שאינו רוצה לקבל את הדיקטטורה של ההתכחשות וההיסטריה.
"נדבר אליהם בשפה היחידה המובנת להם - בשפת הכח", כך אמר בן-גוריון באחד מנאומי ההתפרצות שלו.
אתה מאזין לדברים האלה ותמה. אמנם מאז ומתמיד ידענו, כי גדול פיו של בן-גוריון משכלו, אבל שהוא כה ימעיט להבין לנפש יריבו - לכך לא פללנו. האותנו בא בן-גוריון להפחיד בכח? האם לא ראה, כיצד גדולים ממנו וחזקים ממנו לא הצליחו להרתיענו, לא באיומים, לא בעינויים, לא בגרדום? האם הוא בעצמו לא כתב לקנינגהאם, כי "מתברר, שבתליות אי אפשר להפחיד את הטירוריסטים"?
אבל כשם שבן-גוריון שכח את נאומיו ה"בילטמוריים", כן הוא הספיק לשכוח את דבריו בפני הוועדה האנגלית-אמריקאית ואת איגרותיו לראש שלטון הכבוש. הוא הכריז מלחמת חיסול על ה"פורשים", כי הוא משתוקק למלחמת אזרחים. הוא סובר, כי עתה הזמן למלחמה טמאה זו. הוא צריך להראות לגויים, כי הוא הוא השליט בגיטו היהודי. הוא מניח, כי המוני העם יעמדו מנגד מפחד שמא בן-גוריון יהיה באמת מחר ראש הגיטו "העצמאי" ויתנקם בהם.
אבל בן-גוריון טועה. בין כל הדברים שהוא שכח, הוא גם שכח, מי עומד לפניו: הוא שכח, כי הנוער הזה, שהלך לעכו, פרץ לבית שנלר, עשה שמות באזורי הבטחון הבריטיים - כי הנוער הזה לא יירתע מפני שום כח בעולם וגם לא מפני האקדוחים והסטן-גנים של "אנשי המגן". הנוער הזה אינו רוצה במלחמת אחים. הנוער הזה חונך לאהבת אחים ולשנאת האויב. אבל הנוער הזה חונך גם לאי כניעה בכל התנאים. ואם יד בוגדת תורם עליו, הוא יקצץ אותה, או ימות, אך לא ייכנע, לעולם לא ייכנע.
אין ספק, כי אם בן-גוריון ימשיך בתעלולי הטירוף, תפרוץ מלחמת אחים, מלחמת אחים ממש על כל אימתה. ואנו מזהירים מפני אסון זה את המוני העם במולדת ואת המוני העם בתפוצות הגולה.
(שודר בקול ציון הלוחמת)
