הישיבה התשעים-ואחת של הכנסת התשיעית יום רביעי, כ"ט אדר א' תשל"ח 8 במארס 1978 – הצעות לסדר היום, הצורך לקיים דיון מדיני לקראת נסיעת ראש הממשלה לוושיגטון
ראש-הממשלה מ. בגין:
אדוני היושב-ראש, מורי ורבותי חברי הכנסת,
אני רוצה להודות לחבר-הכנסת יגאל אלון - - -
(קריאות: לא יגאל; יגאל.)
מאיר פעיל (מחנה שלי):
יגאל הוא ביטוי פאסיבי, הוא רוצה להיות אקטיבי.
ראש-הממשלה מ. בגין:
עוד לא אמרתי משפט פולמוסי אחד — ואתם מפסיקים אותי בקריאות-ביניים קיבוציות. אני מכבד קריאות-ביניים, אבל לא הפרעה קולקטיבית כזאת.
אחזור על המשפט בגלל העלבון שאתם חשתם. ובכן, חבר-הכנסת יגאל אלון איחל לי הצלחה, זה אבירי מאוד, אני מודה לו מקרב לב, אבל אני רוצה לומר לו שלאחר הנאום שלו, הברכה הזאת להצלחה היא קצת מפוקפקת, על-פי תוכן הנאום - - -
יגאל אלון (המערך):
אולי תושפע מן הנאום.
ראש-הממשלה מ. בגין:
כבר אינרציה? רק עכשיו גמרת לנאום.
אדוני, היושב-ראש, אנו צריכים לדבר על הנושאים האלה ברצינות, וכך אעשה. ממשלת ישראל, ולא חשוב איך קורא לה חבר-הכנסת אלון, מתוך גישה ממלכתית שלה קיבלה את החלטה 242. היא עומדת על ההודעה שנמסרה על-ידי ועל-ידי שר החוץ בכנסת. לא שינינו את עמדתנו ולא נשנה אותה. אנו קבענו כפי שאמר, בצדק, שר החוץ בכנסת, שאין שום סתירה בין משמעותה של החלטה 242 לבין התכנית שהגשנו, לרבות עמדתנו לגבי יהודה, שומרון וחבל-עזה. זו עמדתנו וכך הצהרנו עליה לפני כל מדינות העולם מעל במת הכנסת. זה נכון שלהחלטה 242 ניתנו וניתנים פירושים שונים. אמנה אותם.
חבר-הכנסת יגאל אלון עשה פה רושם שהממשלה שהוא היה חבר בה תמיד קידשה את ההחלטה 242 לפי הפירוש שניתן לה באוגוסט 1970. אני לא הייתי עומד על העבר. תמיד אתם טוענים: למה לדבר על העבר, בואו נטפל בהווה, בואו נדאג לעתיד, אבל פה עמד חבר-הכנסת אלון ונתן לנו פרשה היסטורית שלמה, אבל סלקטיבית. ובכן, הכנסת חייבת לדעת שהממשלה שהמערך עמד בראשה מיוני 1967 לא קיבלה את ההחלטה 242 מעיקרה זמן ממושך. החברים צריכים לדעת שראש-הממשלה המנוח לוי אשכול, זכרונו-לברכה, סיכם דיון בישיבת הממשלה במלים הבאות: ״מצדנו לא תהיה קבלת החלטה 242״, בהשתמשו במלה acceptance, וכך היה אז המצב זמן ממושך. אותה ממשלה בעבר, שבה מתפאר חבר- הכנסת אלון, בהשתתפותו ובהסכמתו דחתה את ההחלטה 242 על תכנה ועל משמעותה.
תופיק טובי (החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון):
כשהיא רקדה לפי החליל שלך.
ראש-הממשלה מ. בגין:
אני מודה לך על המחמאה. היא היתה רצויה מאוד. תרבה במחמאות כאלה.
תופיק טובי (החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון):
אתה ממשיך באותה גישה ובאותה התנגדות להחלטה 242.
ראש-הממשלה מ. בגין;
תן לי להתווכח עם חבר-הכנסת אלון. אתך בכלל אין לי שום ויכוח. הפירוש שלך הוא בדיוק הפירוש של מדינות ערב מסביב.
(חבר-הכנסת ת. טובי קורא קריאת-ביניים)
זה נכון -שכעבור זמן ממושך היתה תפנית והממשלה דאז קיבלה את ההחלטה 242 לביצוע. וזה נכון שאז גח״ל עזב את הממשלה בגלל המשמעות של ההתחייבות ההיא. שמרנו על עקרונותינו וויתרנו על השתתפות בממשלה מרצוננו החפשי. איש לא דרש מאתנו לעזוב את הממשלה. החלטנו לעשות את זאת מתוך נאמנות לעקרונותינו, דבר לא שכיח בממשלות קואליציוניות.
יגאל אלון (המערך):
לא עזבתם את הממשלה כאשר השגריר תקוע הודיע במאי 1968 שהממשלה מקבלת את ההחלטה 242.
ראש-הממשלה מ. בגין:
הרי אמרתי מתי עזבנו את הממשלה. זה השתמע מעצמו. וההודעה שנמסרה על-ידי מר תקוע, על-פי הוראתו האישית של שר החוץ דאז ובהסכמתו של ראש הממשלה, אבל מבלי שהעניין יובא לדיון בממשלה — גם את זה זוכר חבר-הכנסת יגאל אלון — הודעה זו דיברה על קבלת ההחלטה למען השכנת שלום. היא לא אמרה: אנחנו מקבלים את ההחלטה לביצוע, אלא: אנחנו מקבלים אותה למען השכנת שלום. וזה באמת גרם לכך שלא היה צורך לעזוב את הממשלה. אבל כל זה היסטוריה שאבד עליה כלח. אתה סיפרת אותה, לכן הייתי צריך לתקן את הרושם הלא-נכון של דבריך. היתה תקופה שבה אתה התנגדת להחלטה 242 והסכמת לסיכום שהממשלה איננה נותנת acceptance ל-242. ופה הופעת בהתחסדות כזאת: קודש, קודש, קודש 242. לא כך היה.
יגאל אלון (המערך):
בדברי הסתייגתי מקדושתו של המסמך. אמרתי שהוא איננו מסמך-עבודה. אל תשים מלים בפי.
ראש-הממשלה מ. בגין:
חבר-הכנסת אלון, בלי אינרציה רטורית, סיימת את דבריך, תן לי לומר את דברי. מותר לי לבקש ממך? איחלת לי הצלחה לדרך, תאחל לי הצלחה לנאום. למי זה יזיק?
היה פירוש שני של המערך, והוא קיים: יש תכנית הנושאת את שמו של יגאל אלון. אני רוצה לומר, על-פי התוכן של התכנית הידוע לי, שהיא פארסה; רק אפשר לגחך עליה. ואסביר מה היא: אנחנו נעמוד עם מתנחלינו ועם חיילינו על הנהר ירדן, שטח מסויים בבקעת-הירדן מערבה יהיה שלנו, אבל גב ההר יימסר לשלטון ירדן—שכם, אחר כך כל שאר הערים עד יריחו; אבל צריך לעשות קשר בין אותה מדינה מיוחדת שתהיה בריבונות ירדן לבין עבר-הירדן, אז נעשה פרוזדור משכם דרך יריחו לעבר-הירדן מזרחה. ממש פארסה, תכנית ילדותית, איש לא קיבל אותה.
מה היתה התגובה לגבי התכנית הזאת בשני מקומות — הערבים והאמריקנים? הערבים אינם פוס- קים מלומר והאיש אשר לו הוצעה התכנית הזאת מתמיד ומודיע — המלים הן אנגליות ולכן אני חוזר עליהן — totally unacceptable — לא קביל באופן מוחלט.
יגאל אלון (המערך):
תכניתך
ראש-הממשלה מ. בגין:
לזה נגיע עוד מעט, עוד מעט.
כפי שידוע לכם אמר באחרונה המלך חוסיין שממשלת ישראל זו חייבת לתת התחייבות מוקדמת שהיא תבצע נסיגה לקווי ה-4 ביוני 1967 עד המילימטר האחרון. עכשיו אתם יכולים להבין למה התכנית הזאת, הנושאת את שמו של חבר-הכנסת יגאל אלון, היא לא קבילה לחלוטין עליו. מניין אנחנו יודעים את זה? — כאמור, מפי הסוס עצמו. זה הפירוש של המערך — האחרון לא הראשון — האחרון ל-242 לגבי יהודה ושומרון. ובכן אי-אפשר להגיע להסכם על-פי התכנית הזאת עם שום גורם ערבי. כל מה שאמר פה על הביטוי ״פשרה טריטוריאלית״ חבר-הכנסת יגאל אלון אינו אלא דיבור בעלמא. הוא יודע, אבל הוא מנסה להסתיר את האמת שעל יסוד התכנית הנושאת את שמו אין הסכם, לא ייתכן הסכם. את זה אנחנו יודעים מפי הגורמים עצמם.
עכשיו נלך מערבה לארצות-הברית של אמריקה : באחד הימים, אותן המלים בקשר לתכנית-אלון הושמעו בוושינגטון — totally unacceptable.
יגאל אלון (המערך):
ד״ר קיסינגיר לא אמר כך, הוא אמר את ההיפך.
ראש-הממשלה מ. בגין:
ההיפך? acceptable אמר? ובכן, אני רוצה לומר שיש פירוש אמריקני, אנחנו צריכים לדעת אותו.
תופיק טובי (החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון);
מה קארטר אמר לבגין על תכניתו? — פארסה.
יגאל אלון (המערך):
מצב אידיאלי עכשיו.
ראש-הממשלה מ. בגין:
חבר-הכנסת תופיק טובי, כאשר באחד הימים אחליט להזמין אותר לוושינגטון יחד אתי כדי לשוחח תוכל לומר, אם תהיה שם, מה אמר נשיא ארצות- הברית לי.
תופיק טובי (החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון):
אני בטוח שזה לא יהיה.
ראש-הממשלה מ. בגין:
אבל לא היית שם, אני יכול להבטיח לך שלא תהיה שם ואני יכול להבטיח לד הדדיות: כשאתה תסע למוסקבה ותזמין אותי, לא אקבל את הזמנתה יש הדדיות.
ובכן מה הוא הפירוש האמריקני? — תיקונים קלים בקווי ה-4 ביוני 1967. עלינו לדעת, זה הפירוש — אחד הפירושים להחלטה 242 — היה קביל על הממשלה ששר החוץ שלה שמו היה יגאל אלון וסגן ראש הממשלה שלה גם הוא היה יגאל אלון? האם היה קביל הפירוש הזה ? תמיד אמרו: אנחנו לא מקבלים את הפירוש האמריקני. ואם בכר היה אומץ-לב מסויים לומר: אף-על-פי שהמעצמה המערבית הגדולה מפרשת כך את 242 אנחנו, הישראלים, איננו מקבלים את הפירוש הזה, הרי האמריקנים לא קיבלו את הפירוש של המערך. אפילו כמלוא הנימה לא קיבלו אותו ואמרו לכל מי שאמר להם: בואו ותתנו לנו הסכמה לתכנית-אלון — לא בא בחשבון, בשום פנים ואופן לא, משום שאצלנו, לאמריקנים, יש פירוש שלנו. יש איפוא פירושים שונים, לא רק ישראליים, גם בתוך המערך, לגבי 242, והמערך מחזיק בפירושיו אף-על-פי שלא התקבלו על דעת השכנים ולא על דעת ארצות-הברית של אמריקה. אני מבקש לשאול: מדוע זה חטא לגבי עם ישראל אם יש לנו פירוש משלנו ואיננו מטילים אותו על שום גורם? ההחלטה 242 ניתנת לפירושים רבים. מדוע אסור פירוש נוסף ל-242 כאשר קיבלנו אותה ?
עכשיו אסביר מה הוא הפירוש הערבי: עד למילימטר האחרון לסגת לקווי ה-4 ביוני 1967.
שלמה הלל (המערך):
בסיני עשית כך, אדוני ראש הממשלה.
ראש-הממשלה מ. בגין:
לא נכון, אתה טועה. הקו הירוק היה סביב רצועת-עזה ולא בסיני. אני מדבר על ״עד המילימטר האחרון״. הלא עכשיו אתה מסכים לדברי, למה תפסיק אותי? בבית הזה, לפי ידיעותי, יש רק סיעה אחת המקבלת את הפירוש הזה, אחת ויחידה והיא לא מן הגדולות. הרוב המכריע, או 115, או לפחות 113 חברים, דוחים את הפירוש הערבי הזה. מוסכם? לכל הדעות.
אני רוצה לשאול אם מישהו אמר לערבים שהפירוש שלהם הוא מכשול לשלום. הוא באמת מכשול לשלום, כי אם אין בבית הזה קבוצה אחת רצינית המוכנה לעשות הסכם על-פי הפירוש הערבי הזה, איך ייעשה שלום? אנחנו לא מקבלים את הפירוש שלפיו על חיילינו לסגת לקווי ה-4 ביוני 1967, כפי שדורשות כיום מאתנו גם מצרים, גם ירדן ובוודאי מדינות ערב האחרות. להווי ידוע, אין זה סוד שעל זה יש הסכמה סביב כל הספסלים האלה. האם נאמר שזה מכשול לשלום? האם הם נדרשו לבטל את פירושם משום שזה מכשול לשלום? נאמר בכנות: האם הידידים שלנו בארצות-הברית של אמריקה אמרו אי פעם לשכנים של- ישראל: דעו לכם, עליכם לוותר על הפירוש שלכם משום שהוא לא יאפשר השגת השלום? אנחנו יודעים את המצב הפארלאמנטארי במדינת ישראל, אנחנו יודעים שאין שום מפלגה רצינית המוכנה לקבל את הפירוש שלכם ועל יסודו לעשות שלום.
תופיק טובי (החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון):
מפלגה רצינית היא זו המקבלת את התכנית כתכנית לשלום; מפלגה רצינית היא זו המקבלת את התכנית כבסיס לשלום.
ראש-הממשלה מ. בגין:
מר תופיק טובי, לא נשאר לך אלא לומר: יחי אנחנו, המפלגה הקומוניסטית. אז תאמר זאת.
תופיק טובי (החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון):
כל מדינות העולם דורשות היום את ההסדר על בסיס זה.
ראש-הממשלה מ. בגין:
בסדר, אבל עובדה היא — בבית הזה שבו אתה יושב כנבחר הציבור בישראל, ואנו כולנו נבחרנו על-ידי האומה, אני רוצה לקבוע כי אין אלא 5 חברים מתוך 120 חברים המקבלים את הפירוש הזה. כל הכבוד לגדולה שלך, אבל זו עובדה שצריך להתחשב בה. היא לא בלתי-מציאותית. זו המציאות שלנו.
לא נאמר לערבים: אנו פוסלים את הפירוש שלכם, אנו דורשים שתבטלו אותו. והערבים דבקים בפירוש שלהם עד עצם היום הזה. קיבלנו מהם הצעה להגדרת עקרונות. אמרנו: איננו מקבלים את הגדרתכם שפירושה נסיגה טוטאלית לקווים שלפני מלחמת ששת-הימים. הם דבקים בפירוש שלהם והוא, כפי שידוע לי, לא נפסל על-ידי שום גורם — אפילו לא על-ידי גורם שלא מקבל אותו.
מדוע אסור לנו לפרש, אפילו אם הפירוש לא מתקבל על דעת גורמים אחרים, כפי שגם הפירוש של המערך לא מתקבל? איזה חטא זה? אני מדבר על עקרון. אפשר שלא להסכים לתכניתנו. כל הכבוד לשאינם מסכימים. אבל מה הפסילה הטוטאלית הזאת? מה הדיבור חסר האחריות דווקה לפני צאתי לארצות-הברית? מה האמירה: דעו לכם, ראש הממשלה הזה, והממשלה הזאת חותרים תחת... וכדומה, ועוד ועוד? מדוע צריך לומר זאת באזני עמים אחרים על סף ביקור שהוא ללא ספק חשוב, חבר- הכנסת שחל, אם כי לא אומר גורלי ?
שולמית אלוני (תנועה לזכויות האזרח):
מדוע היית צריך לצאת בהכרזה שלך לפני הנסיעה? אדוני ראש הממשלה, אתה הזמנת את הוויכוח הזה.
ראש-הממשלה מ. בגין:
סליחה, גברתי, אני רוצה לסיים את המשפט. בשום ביקור לא תלוי גורל עמנו. אבל זהו בוודאי ביקור חשוב. על סף ביקור כזה, עם הברכה שאני מעדיף שלא לקרוא לה בשמה הנכון, צריך לומר דווקה דברים כאלה ? הרי זה לגיטימי לגמרי לפרש כפי שהערבים מפרשים, האמריקנים מפרשים, המערך פירש — גם לנו מותר לפרש, גם אם הפירוש שלנו אינו מתקבל.
משה שחל (המערך):
אדוני ראש הממשלה, מותר לי להעיר לך? — הדאגה שישנה בלב כולם היא מהעובדה שכל העולם מפרש את הפירוש שלכם כהסתלקות מ-242.
(קריאה: האם מותר לדעת מה הפירוש של ראש הממשלה ל-242?)
ראש-הממשלה מ. בגין:
מר שחל, אתה כבר מדבר בשם כל העולם? סלח לי, אינני בטוח שאתה יכול לדבר אפילו בשם כל המערך, אבל בוודאי לא בשם כל העולם.
מאיר פעיל (מחנה שלי):
אדוני ראש הממשלה, אינני בטוח שאתה יכול לדבר בשם כל הליכוד.
ראש-הממשלה מ. בגין:
אומר לך בשם מי אני מדבר — בשם ממשלת ישראל, שאתם מעדיפים לקרוא לה בשמי. אינני נעלב, אבל אם יש חברים שזה מצער אותם — למה תצערו אותם? אני מייצג ממשלה אשר נבחרה בדרך דמוקראטית, היא מייצגת כשני-שלישים של הרוב בפארלאמנט, ובשם ממשלה זו אני מדבר.
מאיר פעיל (מחנה שלי):
על נושא הגדה המערבית אינני בטוח שאתה מדבר בשם הרוב בממשלה.
ראש-הממשלה מ. בגין:
אינך בטוח — כל הכבוד לחוסר הבטחון שלך. אבל העובדה היא שאני מדבר בשם הממשלה בהרכב זה של הכנסת.
אתה יודע מה, חבר-הכנסת פעיל? אין לך אמון במדיניות הממשלה — תגיש הצעה להביע אי-אמון בממשלה. נספור את הקולות ונראה מה יהיה. אתה יכול לעשות זאת כבר בשבוע הבא, אפילו בהעדרי. מה הרעש?
שולמית אלוני (תנועה לזכויות האזרח):
חבר-הכנסת פעיל, אני מציעה שבכל זאת תחכה עד שראש הממשלה יחזור.
ראש-הממשלה מ. בגין:
בסדר, תחכו. אני מודה לך, גברתי. זה אחד הדברים הנאצלים ביותר ששמעתי מפי הגברת, ואני מודה לך מאוד. אני מבקש להמתין עד יום ב׳ הבא, לאחר השבוע הקרוב, ואז אתם יכולים להגיש הצעת אי-אמון — הכול לפי החוק והכללים הפארלאמנטאריים.
עכשיו אני מבקש לומר שהדברים היו שלא במקומם — דווקה על סף נסיעתי, על סף הביקור החשוב. אבל הדברים נאמרו, והכול שרוי ופתוח.
- - - איזה מין דבר זה?
ראש-הממשלה מ. בגין:
בסדר, אני כבר קצת תיקנתי את האמת שלך או אפילו הרבה.
יגאל אלון (המערך):
לא תיקנת, רק אישרת אותה.
ראש-הממשלה מ. בגין:
אני לא הפסקתי את חבר-הכנסת יגאל אלון אפילו במלה אחת. חבר כנסת אחד מצד זה קרא לו קריאת-ביניים — מייד התנפלתם עליו. כל הזמן ללוות אותי במקהלה? בכל זאת דרושה איזו הגינות פארלאמנאטרית.
(חבר-הכנסת י. ז׳. אמיר קורא קריאת-ביניים)
מה אמרת, חבר-הכנסת ז׳אק אמיר ידידי?
יעקב ז׳אק אמיר (המערך):
אמרתי שאתה מעניין.
שולמית אלוני (תנועה לזכויות האזרח):
הוא אמר שאתה מעניין.
ראש-הממשלה מ. בגין:
אהה, אני מעניין? אין כמוך. אני אומר לך שכבר שנים לא שמעתי מחמאה כזאת בכנסת — שנים. באמת אין כמוך.
יעקב ז׳אק אמיר (המערך):
אז אתה שומע היום.
ראש-הממשלה מ. בגין:
אני מודה לך. אני משתדל. אעשה כמיטב יכלתי המוגבלת כדי לעניין אותך.
ובכן, אדוני היושב-ראש, מה עושה חבר-הכנסת יגאל אלון? הוא נשא נאום נגד תכנית השלום של הממשלה. אני יודע שהיה דיון כזה לפני מספר שבועות לא רב מדי. המערך השתתף בדיון הזה. באו אלי חברי המערך, ארבעה במספר, ואמרו: אנו מוכנים להצביע בעד התכנית הזאת, אבל המערך כולו החליט שלא להתנגד לה על-ידי הצבעה אלא להימנע מהצבעה.
יגאל אלון (המערך):
המערך הצביע בעד הצעתו.
ראש-הממשלה מ. בגין:
אבל בהצבעה על תכנית השלום של הממשלה המערך נמנע, ובהימנעות אין התנגדות.
שולמית אלוני (תנועה לזכויות האזרח):
אבל מאז הוספתם לה פרשנות שאי-אפשר לקבל אותה.
שלמה הלל (המערך):
אם הימנעות זו היתה שאנסה לממשלה — הממשלה ביזבזה אותה בצורה בזאת שגם אותם ארבעה חברי הכנסת לא ירצו עוד להצביע בעדה.
יוסי שריד (המערך):
זה נכון, זה נכון. את השאנסה הזאת אתם כבר ביזבזתם.
ראש-הממשלה מ. בגין:
בסדר, יוסי, מה אתה רוצה לומר בזאת ? אתה הרי אמרת לי שבגלל סיבה מסויימת לא הצבעת בעד תכנית השלום.
שלמה הלל (המערך):
אבל לאור מה שעשיתם, הוא מתחרט.
ראש-הממשלה מ. בגין:
מה קרה לכם? האם כבר אי-אפשר להביע דעה באופן חפשי? הרי דרוש נימוס פארלאמנטארי מינימאלי.
יגאל אלון (המערך):
את זאת למדנו ממך, אדוני ראש הממשלה.
ראש-הממשלה מ. בגין:
אתה למדת ממני? אתה למדת ממני? ובכן, באיחור רב החליט חבר-הכנסת יגאל אלון להביע דעתו על תכנית השלום. כל הכבוד. אולם איזה קשר לזה ולנסיעה לארצות-הברית ולדיון על הבעיה המדינית? הוא איחר את המועד. חברו, חבר- הכנסת פרס, הביע בדבריו תמיכה — מסוייגת, כל הכבוד לסייג — ברעיונות היסודיים שהונחו בתכנית השלום. התקנא בו חבר-הכנסת יגאל אלון, ובאיחור רב עלה על הבמה ונשא נאום נגד תכנית השלום.
יגאל אלון (המערך):
חבר-הכנסת פרס אמר ברבים שאתה מחמיץ הזדמנות לשלום.
ראש הממשלה מ. בגין:
תקרא בסטנוגראמה ותראה בדיוק מה הוא אמר. ובכן, חבר-הכנסת יגאל אלון, באיחור רב, נשא נאום נגד תכנית השלום. מה קרה לה פה בבית ? אומר לך — היא אושרה ברוב מכריע של 64 קולות נגד 9 קולות, והשאר היו נמנעים. בהצבעה פארלאמנטארית הנמנעים אינם נמנים. רוב של 64 נגד 9 הוא רוב חסר תקדים, והיו הרבה הצעות.
יגאל אלון (המערך):
לא היתה הצבעה על 242.
ראש-הממשלה מ. בגין:
ראיתם התנהגות פארלאמנטארית כזאת? לא נותן לומר משפט אחד בשקט.
השר משה נסים:
אבל היתה הצבעה על תכנית השלום. על זה אתה דיברת, חבר-הכנסת אלון - - -
ראש-הממשלה מ. בגין:
השר נסים, אני מודה לך על עזרתך. אני אסתדר עם האופוזיציה הזאת.
מנחם הכהן (המערך):
לא, היום אתה דווקה זקוק לנסים...
ראש-הממשלה מ. בגין:
ובכן, מורי ורבותי, אני רוצה לומר לכם, וזה העיקר: תכנית השלום של הממשלה אושרה בכנסת הזאת לפני זמן לא רב. האמון שהובע לתכנית הזאת עומד ותקף. אתם רוצים להוכיח, כפי שאתם טוענים, שאין לה רוב ? — בבקשה, לרשותכם מכשיר פארלאמנטארי. למה להעלות הצעות לסדר-היום? תגישו הצעה להביע אי-אמון על רקע זה, ואז נראה. שום דבר אחר לא יועיל לכם. תכנית זו אושרה בפארלאמנט ואנו נקיים אותה כפי שאושרה בכנסת. ועתה, אדוני היושב-ראש, — אני מבקש סליחה, גברתי היושבת-ראש — אני רוצה להודיע לכנסת שביום השישי הקרוב תתקיים ישיבה של ועדת החוץ והבטחון שאני אשתתף בה. חבר-הכנסת יגאל אלון יוכל בוודאי לחזור על כל טענותיו בוועדה, ואני אשיב לו ולחברים אחרים ונקיים דיון — באמת, לפני ביקורי בוושינגטון, לפני השיחות החשובות של שר החוץ, של שר הבטחון ושלי עם נשיא ארצות- הברית ויועציו.
ועתה אין שום יסוד פארלאמנטארי למה שהציע חבר-הכנסת יגאל אלון, ולכן, גברתי היושבת-ראש, עם כל הכבוד ומתוך הודאה נוספת על ברכת ההצלחה הכנה ביותר של חבר-הכנסת יגאל אלון אני מבקש להסיר את הצעתו מסדר-היום.
מנחם הכהן (המערך):
מה הפירוש של הממשלה ל-242 ?
(קריאה: אני מאחל לך נאום יותר טוב בוושינגטון.)
