הישיבה המאה-ושישים-ושבע של הכנסת התשיעית יום שני, י"ח כסלו תשל"ט 18 דצמבר 1978 – אזכרה לגולדה מאיר
ראש-הממשלה מ. בגין:
אדוני היושב-ראש, מורי ורבותי חברי הכנסת, ״אני מודה לכם על שנשארתם יהודים״ — מלים אלה אמרה, או לחשה, גולדה מאיר בתוככי מוסקבה סביב בית-הכנסת הגדול לאלפי יהודים או לרבבותיהם, שהקיפוה מכל עבר בגעגועים ובאהבה. כך ניתז ביטוי לגאוותה היהודית: העם הסובל, הנרדף והשומר אמונים לצור מחצבתו. היא היתה בראשית דרכה יהודיה גאה, ובשחר נעוריה או ילדותה למדה סבל יהודי מה הוא. הוא לא השפיל אותה. נהפוך הוא, הוא החדיר בלבה את רגש הגאווה לעם העומד במבחנים כאלה ועומד בהם, לא נשבר, לא נכנע, לא נרתע ולא ממיר את דתו או דעתו.
היא החלה כחלוצה צעירה שבאה מארצות-הברית של אמריקה, מן הארץ העשירה, אל ארץ דלה ושוממה כדי לבנותה ולהקימה. חייה לא היו קלים ומנת-חלקה היו כל הקשיים של שנות ההתחלה, של שנות ה-20. לימים עלתה בסולם האחריות הלאומית. היא היתה לדוברת עמה בפני עמים רבים, בפני תקיפי עולם. לא הרכינה ראשה. תמיד דיברה אתם מתוך הכרה שהיא מייצגת עם עתיק-יומין ואותו יש לייצג בכבוד.
היא היתה ראש ממשלת הליכוד הלאומי. בתקופה ההיא עבדתי עמה יחד ולמדתי אז שתמיד טוב לעבוד עמה. היא ידעה להקשיב. היא ידעה להכריע. אני יכול לומר — אני מקווה שיש לי הזכות לומר — כי גם בנפרד וגם יחד עבדנו תמיד מתוך יחס של כבוד הדדי.
היא היתה ראש הממשלה בימי היגון והנצחון של יום-הכיפורים. ועל הפרשה ההיסטורית הזאת, הידועה לכולנו, לא אוסיף עוד מלה אחת.
בצרפת היתה מסורת שלפיה, כאשר רצו לתת כבוד לאנשים דגולים בעם, היו כותבים תחת שמותיהם את המשפט הצנוע ביותר: הוא שירת היטב את מולדתו. ואני משוכנע כי אין מנהיג בישראל הראוי יותר לכתובת הצנועה, האומרת כה הרבה, כמו גולדה מאיר — לאמור, היא שירתה היטב את מולדתה.
אבל עוד יש לזמר עליה, ואני מאמין כי רצוי לה שיישמעו הדברים האלה עליה בבואנו לזכור אותה ואת דמותה: כל ימי חייה כזאת היתה — יהודיה גאה.
בשם הממשלה הריני מביע תנחומים לבנה ולבתה ולנכדיה ולכל בני המשפחה ששכלה את ראשה, את גולדה מאיר, את ראש ממשלת ישראל הבלתי-נשכחת.
