תשובה לנשיא טרומן

 תשובה לנשיא טרומן

הנשיא טרומן פנה אל אזרחי ארצות-הברית בקריאה לא לעודד "פעולות בלתי חוקיות בארץ-ישראל". על פניה זו ישיבו-צריכים להשיב - אזרחי אמריקה. בכל זאת, אף אנו, אזרחי ארץ-ישראל, הלוחמים לשחרור מולדתנו, איננו פטורים מלהגיב עליה, באשר הננו אחד הגורמים, שהוליד בעקיפין את פניית הנשיא.

הנשיא טרומן יואיל להבין, כי אין אנו זקוקים לשום "עידוד" ממישהו כדי להלחם, כדי להמשיך במלחמתנו. את העידוד הזה הננו שואבים מאדמת המולדת, אשר כל סלע וכל שביל שלה מזכירים לנו את גבורת הדורות הקודמים, שעמדו, מתוך הגנה על בית-חייהם, נגד אימפריות אדירות, ואף יכלו להן. את העידוד - המהול בזעם תהומי - הננו שואבים מנהרי נחלי הדם, שניגרו בגופו של עמנו, מפני שמולדתנו נגזלה מאתנו ע"י העריצים הבריטיים. את העידוד הננו שואבים ממחנות ההסגר, שבתוכם נמקים עדיין רבבות אחינו הנושאים עיניהם ציונה, את העידוד אנו שואבים מן ההכרה, שמלחמתנו היא לא רק מלחמה לחרות ועצמאות, כי אם מלחמה לעצם קיומו של עמנו. לא אזרחי אמריקה, שבזכרונם חרותים ימי ג'פרסון וושינגטון, מעודדים אותנו למרידה הקדושה בעריצות דמים, כי אם, להיפך, אנחנו שהתקוממנו, מעטים נגד רבים, חלשים נגד חזקים, נגד השעבוד, מעודדים את אזרחי אמריקה ואת אזרחיהן של כל הארצות החפשיות להאמין ברוח החופש הבלתי מנוצחת.

רק לפני כמה שבועות חזרת, כבוד הנשיא, על שבועתו המלהיבה של אביהם הרוחני של כל המורדים: "נשבעתי על מזבח ה' כי אקדיש את חיי למלחמה בכל צורה של עריצות". והרי יודע אתה, כבוד הנשיא, לא רק מן הדינים והחשבונות של שליחיך, כי אם גם מנסיונך האישי, כי בארץ מולדתנו הוקם משטר עריצות, העולה באכזריותו על משטר הדכוי, שנגדו התקוממו אבותיך, בכח הנשק ובהפרת החוק - "חוק" העבדות, אשר האלהים ציווה להפר אותו ולהעבירו מן העולם. את הנסיון הזה רכשת במשך השנתיים האחרונות, עת פנית, לא פעם ולא שתים, אל הממשלה הבריטית, בדרישה להכניס מיד לארץ-ישראל - תמיד אמרת "מיד": - מאה אלף שוכני מחנות הריכוז. שליחך, האריסון, מסר לך, כי בפני אנשים אלה אין ברירה אלא אחת: ארץ-ישראל, או התנוונות ומוות. את זאת מסרת לאדונים אטלי ובווין. ומה תשובה קבלת מהם? הם לעגו לך וספרו, כי רק כדי לצבור קולות בבחירות הצגת להם את הדרישה הזאת, ולבסוף שמוה לאל ע"י תכסיסים שטניים. למדת - מנסיונך למדת - אדוני הנשיא, כי השלטון הבריטי בארצנו מסגיר לכלייה רבבות ומאות אלפי אנשים מבלי להתחשב אף בדרישותיך. למדת, כי השלטון הזה הנו שלטון עריצות ללא דוגמא בתולדות האנושות. האין, איפוא, שבועת ג'פרסון, שנשבעת שוב קבל עם, מחייבת אותך להרים קולך נגד שלטון דמים זה, במקום לעודד אותו, ע"י פניות חד-צדדיות וע"י הזדהות עם מדיניותו, למעשי אלימות נוספים, למעשי דכוי רצחניים נגד עמנו?

כמובן, אנו מתגאים מאד בסיועם המוסרי של מיליוני אמריקאים, ללא הבדל דת ומוצא, במלחמת השחרור שלנו, כשם שאנו מתגאים באהדת עמים חפשיים אחרים למלחמתנו. אבל אין מלחמתנו תלויה בעמדתם של גורמים זרים. תהיה עמדתם אשד תהיה - אנו נמשיך להלחם לשחרור ארצנו ולגאולת עמנו. גמרנו אומר לא להיות עוד קרבן פסיבי לאינטריגות בין-לאומיות. לא נרד שאולה למען נפט, הזורם מתחת לאדמה. לא נרכין ראש בפני החלטות שליטים, הגוזרים עלינו שעבוד, בגלל חשבונות צדדיים. אמנם, כוחנו הפיסי אינו רב. אבל כבר הוכחנו, בעמדנו מול חיל מצב של מאה אלף אויבים, כי יש בנו כח אחר, שבעזרתו הננו עומדים במערכה, מורידים מהלומות ואיננו נופלים. הכח הזה הוא הנכונות, שאולי לא היתה דוגמא לה בעבר, לתת את נפשנו למען החרות. ובכח הזה, שאליו נלווה מוח, נמגר, אחרי יסורים וקרבנות, את שלטון הדמים הבריטי בארצנו. זוהי אמונתנו. וההיסטוריה מלמדת - גם ההיסטוריה של 13 הקולוניות - כי לא אמונת שוא היא.

(שודר בקול ציון הלוחמת)