תשובה לאב בריטי
תשובה לאב בריטי
אזרח בריטי פנה אלינו בבקשה, שהגיעתנו במאוחר שנחון את בנו, מרגל בשרות המשעבד, אשר נדון למיתה על-ידי בית-הדין של המחתרת.
אנו, חיילי ישראל, מבינים לרגשותיו של אב החרד לגורל בנו. גם אנו בנים לאבות ואבות לבנים. ואלהים הוא העד, כי אנו לא רצינו בשפיכות הדמים ההולכת וגוברת בארצנו השדודה והכבושה בידי עריצים צמאי נפט ודם. ארץ קטנה זו היא ארצנו היחידה. רצינו להביא אליה את אחינו, רצינו לבנותה כארץ החופש והשלום. אך זה לא ניתן לנו ועל הדם היהודי שנשפך כמים - באשמת אותו משעבד אכזרי - נוספות עתה טפות דם בוערות של גבורים עברים, שגמרו אומר לשחרר את ארצם לגאול את עמם או למות.
על כן, אדון פרייס, לא אלינו היית צריך לפנות בבקשת רחמים. אליהם, אל אלה שרצחו את בנם של נקר הזקן ושל חביב הבא בימים, ובבקשותיהם לא התחשבו; אל אלה שרצחו את אחיה היחיד של אדית ווייס ובתחנוניה לא התחשבו; אל אלה שרצחו, במישרין ובעקיפין, רבבות אנשים חפים מפשע, נשים וילדים, אל אלה הגונבים ארצות לא להם ומסגירים לכלייה עמים שלמים - אל אלה היית צריך לפנות בדרישה שיחוסו על אבות ובנים - גם על אבות ובנים בריטיים הנהרגים על הפשע של שלילת זכות החיים מאחרים.
ועתה, לך אליהם, לדאונינג סטריט, ואמור להם, כפי שצריכים להגיב כל האבות הבריטיים, שבניהם גוייסו לתפקיד המחפיר ביותר בדברי ימי העולם - אמור להם: אתם הרוצחים, אתם שרצחתם את בני!
