תריז נגד התככים הבריטים
תריז נגד התככים הבריטים
משקיפים נכרים מודים, כי בשיתוקה של תנועת הרכבות בחודש שעבר. יש לראות הישג מלחמתי גדול של המחתרת העברית, הישג, שהוא נדיר מאד בתולדותיהן של מלחמות דומות. תחילה שותקה התנועה בלילות; אחרי כן שותקה לחלוטין. משלוחי צבא הופסקו, הנפט מחיפה לא הגיע לתעלת סואץ. האוכלוסיה האזרחית, העברית והערבית, החרימה לחלוטין את דרכי התחבורה הממשלתיים. ולבסוף הופקדו על המסילות משמרות צבא שכמותם לא היו בשום ארץ כבושה, אף בזמן המלחמה. כמובן, גם משמרות אלה לא היו מועילים, אלמלא ההחלטה של המחתרת להפסיק זמנית את ההתקפות על מסילות הברזל עד לגמר העונה של משלוח פרי ההדר.
החלטה זו חשיבותה רבה מבחינה כלכלית, אך לא קטנה ממנה היא חשיבותה המדינית. כידוע, ניתן פרסום רב להודעותיה של המחתרת בעתונות הערבית, שהדגישה, כי הפסקת ההתקפות על מסילות הברזל חלה, כדי לאפשר, גם לעברים וגם לערבים, לשווק במשך השבועות הבאים את פרי ההדר. ואיש לא יטיל ספק בכך, כי ע"י הסברה כזו הוכו סוכני ההסתה הבריטיים יותר מאשר ע"י מאה "כרוזי אהבה" אל שכנינו הערבים. לתוך סבך האינטריגות הבריטיות הוכנס טריז רב משקל. מפה לאוזן, בעיר ובכפר, מדברים כיום הערבים לא רק בשבח הגבורה העברית, אלא גם בשבח התבונה, שאינה יודעת הפליה, של הכוח העברי הלוחם.
