תכנית לאומה הלוחמת

כרוזים
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
י"ט תמוז התש"ו, 18 ביולי 1946
מתוך:
במחתרת כרך ב ע"מ 187-189
נושאים:
מחתרות - המנדט הבריטי. תפוצות - הסוכנות היהודית. ממשל - כנסת, ממשלה. לאומיות - לאומיות
בכרוז זה מזכיר בגין את פניית האצ"ל לראשי הציבור העברי, אשר בה הציעו להנהגה להקים ממשלה עברית. למרות החשיבות הרבה שיש להקמת מוסדות היסוד להקמת המדינה העברית,מנהיגי היישוב לא פעלו למען ליסודם ואף שללו את הצעת המחתרת.
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

תכנית לאומה הלוחמת

לפני שנה, בסיון תש"ה, פנינו לראשי הציבור העברי ועסקניו בתזכיר, בו נאמר בין השאר:

"אין אנו מאמינים, כי סוכנות יהודית אחרת, או הנהלה ציונית אחרת תוכל, בתור שכזו, לשנות את המצב. מאוחר מדי אמנם, דרושים לנו, בודאי, גם אנשים חדשים, אולם מה שדרוש לנו בראש ובראשונה, אלה הם מוסדות חדשים, מהפכניים, ודרכים חדשות, מהפכניות. את הקמתם ובחירתם באנו להציע.

אנו מציעים, כי האישים הראשיים של הישוב יתכנסו ויחליטו, כצעד מהפכני ראשון, להקים את שני המוסדות הבאים:

ממשלה עברית זמנית.

2. מועצה לאומית עליונה.

צעדיה הראשונים של הממשלה הזמנית יהיו:

א) - להודיע על הקמתה בקריאה גלויה חתומה בידי כל חברי הממשלה. מופנית לישוב, לעם העברי בתפוצותיו, ולאומות העולם.

ב) - להכריז, כי מאחר ששלטון המנדט הפך לשלטון כיבוש, המתנכל לזכויות הבלתי ניתנות לערעור של עם ישראל, נחשבת ארץ-ישראל לארץ כבושה; הישוב העברי נדרש להילחם לשחרור הארץ; העם העברי בתפוצות הגולה ועמי התבל החפשיים נדרשים להושיט עזרה למלחמת צדק זו.

ג) - לקרוא לישוב העברי לא להכיר בחוקי הממשלה הבריטית בארץ-ישראל ולא לציית לפקודותיה.

ד) - להכריז שביתה כללית ולהשבית את תשלום המסים לממשלת הכיבוש הזרה.

ה) - להבטיח שווי זכויות מלא וקידמה סוציאלית לאוכלוסיה הערבית.

יש להניח - נאמר הלאה בתזכיר - כי חברי הממשלה הזמנית, שיבואו על החתום על הכרזת היסוד, ייאסרו מיד אם לא יחליטו להימלט, כדי לפעול מן המחתרת, על-ידי השלטון הבריטי משום כך חייב "כינוס הנציגים" לבחור בהרכב שני ושלישי של הממשלה הזמנית , ההרכבים הללו לא יתגלו וינהלו את המלחמה מן המחתרת, לאחר שקודמיהם ייאסרו, או יפלו.

ליד הממשלה הזמנית תקום מפקדה צבאית, שתנהל ותכוון את ההתקוממות בשטח הצבאי; ועדה כלכלית סוציאלית, שתחלוש על השביתה לצורותיה ותדאג לכלכלת הישוב; ועדת חוץ. שתקשור קשרים עם גורמים בין-לאומיים; ועדה תחוקתית. שתקים בתי דין עצמאיים ותעבד חוקת היסוד של הריפובליקה העברית, מוסדות אחרים אשר צרכי המלחמה והחיים ידרשום".

עד כאן סעיפי התזכיר שלנו מאשתקד. זכורנו, כי רוב האישים, שקבלוהו וקראוהו, נענעו בראשיהם הפקחים ואמרו מתוך "מעשיות מפוכחת": הזייה של צעירים. הם רוצים בממשלה עברית, שאיש עדיין לא הכיר בה והן יש לנו סוכנות יהודית, המוכרת על-ידי החוק הבין-לאומי ועל-ידי מעצמות אדירות כנציגותו החוקית של עם ישואל; הנלך להחריב במו ידינו את אשיות נציגותנו הלאומית? היו גם כאלה שלעגו ל,תכנית המלחמה" בזמן שעדיין ישנם לדבריהם, כל הסיכויים שנקבל מדינה עברית, או לפחות עלייה גדולה בדרכי שלום ושכנוע,

מאז חלפו שנים-עשר חודש בלבד. והנה יושבים ראשי הציבור במחנה הסגר, מבלי שיעשו את "הצעד המהפכני". והסוכנות היהודית נכבשה, יחד עם הארץ כולה, על-ידי גייסות נאצו-בריטיים. עתה מבינים הכל, כי בפנינו מערכת חיסול כמובנו הנאצי של המושג, ואם לא נעמוד על נפשנו נרד תהומה על בנינינו המפוארים, על הישגינו הגדולים, על נשינו וטפנו. אולם כדי להפוך את מלחמתנו, ממלחמת התגוננות נואשת, למלחמת שחרור, שתביא לנו נצחון ופדות - עלינו להיות לאומה לוחמת, בעלת ממשלה, בעלח פרלמנט, בעלת קונסטיטוציה ובעלת צבא. והדרך לכך, הננו רשאים לומר, היא זו, שהותוותה, אך לא נתקבלה, לפני שנה.

עתה היא תתקבל כי דרך אחרת אין.