תזכיר למשלחות לעצרת או"מ המיוחדת

 תזכיר

למשלחות לעצרת או"מ המיוחדת

התזכיר הבא נמסר בניו-יורק לנציגויותיהן של כל המדינות, חברי ארגון האומות המאוחדות, פרס למשלחת בריטניה ומשלחות גרוריה.

אתם מתכנסים לדיון פומבי בבעית ארץ-ישראל, אחת הבעיות ההיסטוריות הגדולות של האנושות. נבקשכם, בזמן הדיון הזה, לשים לנגד עיניכם את העובדות הבאות:

א. ארץ-ישראל, על שני חלקיה הבלתי נפרדים, מזרחה ומערבה מן הירדן, היא, לפי כל הקריטריונים המקובלים: ההיסטורי, המוסרי, התרבותי, וכפי שנוכיח להלן, האתני - הטריטוריה הלאומית של עמנו. היא ארצו ומולדתו. אבותינו הקימו בארץ זו את מדינתם העצמאית ואת תרבותם המקורית, שהונחה, לצד התרבות של עמים עתיקים אחרים, ביסודה של התרבות הכלל-אנושית. הם הפריחו את אדמתה בזיעת אפם והגנו עליה בדם לבם. הם עמדו, במשך עשרות דורות, בגבורה, נגד פולשים והתקוממו בעוז נגד משעבדים. הם הוגלו ממנה וחזרו אליה. הם לא שכחוה בגלותם הארוכה ולעולם לא ויתרו על הבעלות עליה. ואת הקשר בינם לבין מולדתם ואת השאיפה לחזור אליה ולכוננה מחדש הורישו, במסורת מקודשת, לבניהם ובני בניהם עד עצם היום הזה.

בהעלותנו את הקשר ההיסטורי בין העם לבין הארץ, קשר שכוח השפעתו הוא טבעי ובלתי-מנוצח, כפי שהוכיחה המציאות לא רק של עמנו, אלא גם של עמים אחרים - הרינו מרשים לעצמנו להפנות את תשומת-לבכם לא רק להקדמה של המנדט הארצישראלי מטעם חבר הלאומים, אלא גם להודעתו של מיניסטר החוץ של ברית-המועצות, בועידת מיניסטרי החוץ במוסקבה, בענין גבולותיה המערביים של פולין. בהודעתו זו הסביר מיניסטר החוץ של ברית המועצות, כי לפי דעת ממשלתו, הגורם המכריע בקבלת ההחלטה על סיפוחם של האיזורים המזרחיים של גרמניה למדינת פולין הוא: שבאזורים אלה עמדה - כפי שמר מולוטוב אמר - "עריסתה של המדינה הפולנית והתרבות הפולנית". במלים אחרות: הגורם המכריע הוא הגורם ההיסטורי.

הבאנו את הודעתו של מר מולוטוב שנתקבלה באופן עקרוני גם על דעתן של ממשלות אחרות לא כדי לנמק את זכותנו למולדתנו. לפי הכרתנו אין צורך בהנמקה כלשהי. באשר המולדת היא מולדתנו ומולדתם של אחינו, באורח טבעי, כשם שאמריקה היא מולדתם של האמריקאים, צרפת מולדתם של הצרפתים, ורוסיה מולדתם של הרוסים. הבאנו את ההודעה החשובה הזאת בתור אילוסטרציה לגישה שהיא בתקופתנו אמת-המדה ביחסים הבין-לאומיים. והן אמת-מדה אינה יכולה להיות אלא אחת. אולם עלינו להדגיש, כי אין להעלות על הדעת שבהבאת הדוגמא המאלפת של פולין-גרמניה, מבחינת החזרת טריטוריה לעם שגורש ממנה בכוח הזרוע לפני עשרות דורות, יש מצדנו רמז כלשהו ביחס לאוכלוסיה הבלתי עברית שהתאזרחה בתהליך ההיסטורי בארצנו. אין שום חוג בקרב עמנו, הרואה יסוד, או צורך, או הכרח, בהעברת מישהו מקרב האוכלוסיה הבלתי-עברית בארצנו לארץ. אחרת; כולנו ללא יוצא מן הכלל רואים בבני העם הערבי ובבני עמים אחרים, שהתאזרחו בארצנו, אזרחים שווי-זכויות של מדינתנו החפשית. היחידים, שדרשו במצעם המדיני העברת האוכלוסיה הערבית מארץ-ישראל למדינות הערביות השכנות, היו מנהיגיה של מפלגת הלייבור הבריטית, שהם כיום חברי הממשלה הבריטית.

ב. עם הכרעת יהודה על-ידי הגייסות הרומאיים ועם הדכוי של ההתקוממויות המזויינות של בניה-גבוריה, שנלווה עליה מסע-השמדה ועקירה המונית, החל עמנו את קיומו הבלתי-נורמלי כעם מחוסר בית, תלוש מן הקרקע, מפורק מנשקו, ומפוזר ברחבי תבל. קרוב לאלפיים שנה נמשכת הטרגדיה של עמנו. במשך כל אותה תקופה ארוכה היה עמנו היחידי שקיים, ללא סייג, את המצוה של פרוק הנשק. אבל מאחר שהיה היחידי בעמים, שהשליך את יהבו על המצפון, התרבות והקידמה, הפך עמנו, כמעט בכל דור ודור, לקרבן של התקפות דמים המוניות, של שחיטות, שהגיעו לשיאן בהשמדת למעלה משליש של עמנו, בהשמדתם השיטתית של ששה מיליון אנשים, נשים וילדים במאה העשרים, בתוככי אירופה ולעיני העולם כולו.

טרגדיה זו, המנוצלת, כפי שראינו בגרמניה ובארצות האחרות, על-ידי אויבי האנושות למיניהם, על-ידי מפיצי רעל השנאה הגזעית, על-ידי ריאקציונרים השואפים להגיע לשלטון, על-ידי מציתי מלחמה, המשתדלים לסכסך בין עם לעם וללבות את אש השנאה ביניהם: טרגדיה זו, שהיא בין הגורמים המסכנים באופן מתמיד את שלום העולם, יש לשים לה קץ. ואפשר לשים לה קץ רק על-ידי הנורמליזציה של תנאי הקיום של עמנו, כלומר: ברכוז בניו הגולים במולדתו החפשית והעצמאית.

ג. אנו מהווים רוב מוחלט של האוכלוסיה בארץ-ישראל מזרחה ומערבה מן הירדן. רוב זה מורכב מבני עמנו, שכבר חזרו למולדתם (לפחות שליש מהם היה נאלץ, והצליח, להכנס בדרכים שונות לארץ-ישראל מתוך שבירת המצור הבלתי-חוקי, שהוטל עליה, בצורה מוסווית או גלויה, על-ידי שלטון הכבוש הבריטי) ומבני עמנו, שמספרם מיליונים, השואפים לחזור אליה תיכף ומיד, אך אינם יכולים לממש את זכותם, מפני שבדרכם התייצב שלטון הכבוש הבריטי וצבא הכבוש הבריטי, הצי והאוויריה הבריטית. לפנינו דוגמא של התנקשות בכוח הזרוע בזכות עליונה וטבעית, בזכות השיבה למולדת. אבל כוח הזרוע אינו מבטל זכות.. הרוב האתני העברי של האוכלוסיה הארצישראלית הוא רוב מוחלט. ובכך אפשר להיווכח, אף במשך שבועות, או חדשים מספר, עם הסרת המחסום הבלתי־חוקי שהושם בידי הכובשים הבריטיים ומפריד בין הארץ לבין בני עמנו השואפים, בכל כוחותיהם, לחזור אליה.

ד. בריטניה השתלטה על ארצנו במרמה ובכחש. היא הבטיחה, ובפני חבר הלאומים התחייבה, לעזור לעמנו להקים מחדש את ביתו הלאומי, כלומר להקים את מה שהיה ונהרס. במלים אחרות: להקים את מדינתנו העצמאית. אולם היא עשתה זאת לא כדי לקיים את אשר הבטיחה והתחייבה, כי אם כדי לקיים ולהנציח מתוך שמוש-שמוש לרע - בשליחות בין-לאומית, את שלטון היחיד שלה בארצנו. לשם כך היא נעלה בפני עמנו את שערי מולדתו? לשם כך היא שיתפה פעולה, בעקיפין ואף במישרין, עם גרמניה הנאצית בהשמדת מיליוני אחינו באירופה; לשם כך היא הסיתה ועוררה את האוכלוסיה הערבית, שאין לנו ריב אתה, נגדנו, וסוכניה ארגנו ארבע פעמים במשך 16 שנה, התנפלויות דמים על ערינו, מושבותינו וכפרינו.

ה. בריטניה השתלטה על ארצנו בכוח ברוטלי, לאחר שהתככים האופייניים לשיטה הבריטית הקולוניאלית, לא הועילו עוד למען הסוות את הסיפוח של ארץ־ישראל על ידה; לאחר שעמנו, כדוגמת כל העמים הנדכאים ושוחרי החופש, תפס נשק ביד, כדי להלחם בדכוי ועריצות, ריכזה בריטניה גייסות עצומים של צבא על כל סוגיו בארצנו והפכה אותם לבסיס צבאי בריטי לכל המזרח התיכון.

ו. על אותו חלק של הטריטוריה הלאומית שלגו, הידוע בשם עבר-הירדן (כלומר, עבר־הירדן מזרחה, מאחר שהשם הנרדף של ארץ־ישראל המערבית הוא, במקורות ההיסטוריים, עבר-הירדן מערבה) השתלטה בריטניה על-ידי כך, שהשליטה עליו נסיך זר, אך כולו נתון כוואסאל נאמן לרצונה, מן השושלת ההאשמית. חלק זה של ארצנו שהיה ידוע בימים עברו כאסם המזרח, והיה קרוי בימי רומא Palaestina Salutaris עומד בשממתו ואוכלוסיתו אינה עולה על שלש מאות אלף נפש. מה שנקרא היום "ממלכת עבר הירדן", אינו אלא מושבה בריטית, שבה עורכים צבאות הכבוש הבריטיים את תמרוניהם.

ז. שלטון הכבוש הבריטי בארצנו הוא השלטון הטוטאליטארי ביותר שקם בזמן מן הזמנים באיזו ארץ שהיא. האזרח ניתן לשבט ולחסד של כל חייל וכל שוטר נכרי, הרשאי לאסרו או אף להרגו, תחת המסווה של "שמירת החוק והסדר". מאסרים וגרושים המוניים; ענשים קיבוציים; התעללות באזרחים - הם תופעות לואי של שלטון עריצות זה, שהפך את מולדתנו למחנה רכוז אחד.

ח. שלטון הכבוש הבריטי בארצנו הוא שלטון ריאקציוני של ניצול כלכלי. מסים, האוכלים את לשד המשק, מוטלים על אזרחי הארץ ורוב ההכנסות מוקדש לא לקידום הארץ ולבנייתה, כי אם למשטרה, למשטרה החשאית, לצבא, לבתי-סוהר ומחנות ריכוז בארץ ומחוצה לה.

ט. בארץ-ישראל קיים מצב מלחמה מתמיד. עמנו, שארצו נגזלה ממנו, שחרותו נשללה ממנו, ועצם קיומו הועמד בסכנה, יצא למלחמת שחרור צודקת נגד המשעבד הבריטי, המנסה - אך ללא הצלחה - לדכאה בשיטות דכוי אכזריות ביותר. מלחמה זו תמשך ותתרחב כל עוד יהיה בארצנו שלטון הכבוש הבריטי וצבא הכבוש הבריטי.

י. בניגוד למצב הקיים, המסכן, כפי שהוכיחה המציאות, את שלום העולם, יכלה מולדתנו להיות ארץ החופש, השלום והקידמה. אזרחיה, ללא הבדל לאום ודת, ייהנו תחת שלטון עברי דימוקרטי, משווי זכויות מוחלט, בכל שטחי החיים המדיניים, הסוציאליים והכלכליים. השממות תופרחנה, הביצות תיובשנה; הנהרות יהפכו למקור לאנרגיה מחיה. הארץ יכולה להיות ותהיה עם שחרורה למבצר עוז של שלום ואחוות עמים.

בשים לב לעובדות הללו, ומתוך נאמנות לעקרונות המקודשים של האנושות, אשר בשמם ולמען הגשמתם רוצה לפעול ארגון האומות המאוחדות, חייבים נציגי האומות החפשיות ושוחרות החופש לדרוש ולהחליט:

א. לבטל את שלטון הכבוש הבריטי, הישיר, בארץ ישראל המערבית, והבלתי ישיר בארץ ישראל המזרחית.

ב. להוציא את צבא הכבוש הבריטי מארצנו.

ג. למסור את השלטון על ארצנו לנציגות דימוקרטית של עמנו - לממשלה עברית זמנית.

ד. לסייע בידי הממשלה הזמנית בריפאטריאציה של בני עמנו, השואפים לחזור למולדתם.

ה. לחייב את ממשלת הארץ הזמנית לקיים, עם תום הריפאטריאציה, בחירות חפשיות, בהן ישתתפו, מתוך שוויון מוחלט, כל אזרחי הארץ, למוסדותיה הדימוקרטיים, המחוקקים והמוציאים אל הפועל, של המדינה.

אנו פונים בתזכיר זה לכבודו ולכל נציגי המדינות, חברי ארגון האומות המאוחדות - פרט לבריטניה וגרוריה - ומבקשים, במידה שארגון האומות המאוחדות יכול לנקוט צעדים ממשיים לשנוי פני המצב, לא להרשות כי פתרון הבעייה של עמנו וארצנו - ואין פתרון לשתי בעיות אלו, שהן אחת, אלא בהשבת הארץ לעמנו ובשיבת עמנו לארצנו - ייקבר תחת ערימות של פרוטוקולים, או ישתבש בנבכי הפרוצידורה של ועדות וועדות משנה, או ייהפך למקח וממכר בין אינטרסים צדדיים ומנוגדים, שאין להם כל קשר עם עצם הענין, או סתם יידחה על-ידי נוסחה בלתי-מחייבת של המלצה תיאורטית. אנו מבקשים מכב' ומכל חברי ארגון האומות המאוחדות: לראות בבעיה, העומדת לדיון, את מה שיש בה: לא סכסוך בין "שתי עדות", כי אם מלחמה בין אומה שוחרת חופש לבין מעצמה משעבדת, שהשתלטה, בעזרת תככים וכוח, על ארצה של אומה זו, ודנה אותה, על-ידי כך, למעשה, לכלייה: לא ענין למשחק דיפלומטי, בין גלוי ובין נסתר, ולא ענין לפילנטרופיה "פוליטית", כי אם ענין גדול של אומה גדולה, אך נרדפת, משועבדת ושותתת-דם, הדורשת את זכותה הטבעית והיסודית של כל אומה: את זכותה למולדתה היא, לחרות, לבטחון, לעצמאות. כי אכן אומה זו גמרה אומר לשחרר את ארצה ולקוממה ולכוננה כמדינה חפשית, ורבבות מבניה יבכרו למות במלחמה למען ארצם וחרותם, מאשר להשלים עם חרפת השעבוד, עם קלון הפיזור והרדיפות ועם אותו "גורל יהודי" ששמו השמדה.

את זאת הננו מאשרים בתור אלה, העומדים בקוו הראשון של חזית המלחמה - מלחמה שאין ולא היתה צודקת ממנה - לשחרור ארצנו וגאולת עמנו.

הארגון הצבאי הלאומי

בארץ ישראל