תזכיר לוועד הפועל הציוני
תזכיר לוועד הפועל הציוני
בהתכנס הוועד הפועל הציוני לדיוניו מצאנו לחובתנו להביא בפני חבריו את דרישת השעה: להקים, ללא דחוי, את הממשלה העברית. אמנם, אין אנו רוחשים אמון רב בכושר ההחלטה של מוסד זה, אכול מריבות מפלגתיות. החלטותיו גם אינן מחייבות אותנו. אולם, בעמוד העם במלחמת קיום, ראינו צורך לעשות את הנסיון האחרון ולהניע את נציגי המפלגות הציוניות לעשות, ברגע האחרון, ממש ברגע האחרון, את הצעד המכריע והגואל. וזה תוכן התזכיר שהעברנו אליהם:
"ההחלטה להקים את הממשלה העברית ב"16 במאי", תביא לידי כך, שהממשלה העברית לא תוקם. הצלת העצמאות העברית והנחת יסודותיה תלויות בהקמתה המידית של הממשלה העברית ושל שאר המוסדות הממלכתיים.
"הבא לדון בשאלה זו, מבחינת ההחלטה של ארגון האומות המאוחדות - וכפי שידוע לנו, עומדים מוסדותיה של ההסתדרות הציונית העולמית על בסיס ההחלטה הזאת - חייב לקחת בחשבון, שכבר הופעלה מכונת הרביזיה של ארגון האומות המאוחדות. מכונה זו תוסיף לפעול. אמריקה תביא את מלאכתה לידי סיום לפני ה-15 במאי. מי שטוען, כי וושינגטון לא "תגייס'' שני שלישים של קולות בקרב מליאת האו"ם, למען הצעתה, אינו אלא משלה את עצמו ומטעה את הרבים "חוק עליון" הוא באו"ם: הצעה, שבה מעונינת הממשלה האמריקאית ובזמן שהיא מעונינת בה, מקבלת את הרוב הדרוש במוסדות האו"ם.
יהא זה, איפוא, ברור: ההחלטה של מליאת הא"ום, מ-29 לנובמבר, הכוללת הכרה ברבונות עברית (אם כי בחלקה של הארץ) תבוטל (או תידחה) במשך השבועות הקרובים. מבחינה פורמאלית לא יהיה כל ערעור על השנוי ועל ההחלטה החדשה. "החלטות" אפשר לשנות. גם פרלמנטים משנים את החלטותיהם. וכל אלה שטענו לנאמנות לארגון האומות המאוחדות ולהחלטותיו - והמוסדות הציוניים טענו במשך החדשים האחרונים לנאמנות בלתי מסוייגת זו - יהיו חייבים לקבל את דין ההחלטה החדשה; באשר היא תהא מבחינה חוקית-פורמאלית המחייבת. במלים אחרות, הקמת הממשלה העברית ב-16 במאי לא תבוצע עם חיסול השלטון הבריטי האזרחי, אלא עם ביטול ההחלטה, ששמשה בסיס לממשלה זו מבחינת "החוק הבין-לאומי". ודווקא אלה שדרשו להחזיק ב"סינור" ההחלטה של האו"ם, ייאלצו - אם ירצו לקיים את החלטתם הם - להקים ממשלה עברית, מתוך מרידה גלויה בארגון האומות המאוחדות.
את העובדה הזאת ינצלו ניצול מלא הבריטים, גם לאחר שיחסלו את שלטונם האזרחי (חיסול שלטונם האזרחי הוא שלב בטוח; תאריך החיסול עדיין איננו בטוח). הם שיגנו אז על "המוסד העליון של האנושות התרבותית"; הם שיקבלו על עצמם את "השליחות" לעשות את רצונן של האומות המאוחדות. יוצא, איפוא, שהקמת הממשלה העברית "אחרי ה-16 במאי" לא זו בלבד שלא תמנע התנגשות עם האויב הבריטי, אלא, להיפך, היא תתן בידו את כל היתרונות "החוקיים" הפורמאליים בהתנגשות בלתי נמנעת זו.
כל עוד לא התכנסה עצרת האומות; וכל עוד היא לא קבלה החלטה על "משטר נאמנות" בארץ-ישראל, שתבוא "באופן זמני" במקום החלטת ה-29 לנובמבר - נמצאים היתרונות החוקיים (אולי לא הפורמאליסטיים) בידי אלה הטוענים לנאמנות להחלטת המליאה הקודמת. אמנם מכונת הרביזיה כבר הופעלה; אך היא עדיין לא השלימה מלאכתה. ההחלטה ההיא עודנה קיימת, מי שמבסס עליה את פעולתו המדינית, לא נותרו לו אלא שבועות מספר, כדי להשתמש בה להנחת היסודות של העצמאות העברית. בעוד חודש ישאר מן ההחלטה ההיא רק זכרון: זכר לא יישאר ממנה.
דנו עד כה בהרחבה בצד החוקי-הפורמלי של הבעיה, באשר אלה, המיעצים לדחות את הקמת הממשלה העברית עד "ל-16 במאי" מעלים את הנמוק החוקי לדרגת נימוק מכריע. באנו להוכיח - ואנו מניחים שהוכחנו - כי דווקא אלה יביאו לידי הריסת כל יסוד חוקי פורמלי (מבחינת ארגון האומות המאוחדות) למוסדות עבריים ממלכתיים, רבוניים. גם לא דנו בגבולות. השקפתנו ידועה. אנחנו חושבים את החלוקה לבלתי חוקית. אולם שאלה זו אינה ענין לדיון עיוני; היא לא תוכרע באולם הוכוחים ובהצבעות; היא תוכרע בשדה הקרב ובנשק.
אך חברי הועד הפועל הציוני, אשר אליהם הננו מפנים דברינו, עומדים היום בפני ברירה אחת: או להחליט על הקמתה המיידית - כלומר עם סיום דיוניו של המוסד שלכם - של ממשלה עברית, או להשלים עם הוויתור על עצמאות עברית בתקופה זו. כל החלטה אחרת לא תהיה אלא אשליה, מנקודת ראות מקבלי ההחלטות, והטעייה מנקודת ראות המוני העם.
אנו רואים כחובה לעצמנו להזהיר אתכם, חברי הועד הפועל הציוני, מפני מעשה, או חוסר מעשה, העלול להחריב את העצמאות העברית בטרם קמה. רק הקמתה המידית של הממשלה העברית תפר את מזימת האויבים השואפים לכלוא אותנו בגיטו ולנתק את נתיב העליה של המוני גולי עמנו. לפיכך, הננו פונים אליכם, מעבר לחלוקי הדעות בינינו, בקריאה ובדרישה: הקימו את הממשלה העברית, שמאחוריה יתיצבו כל כוחות העם למלחמת השחרור למלחמת הקיום."