תגובות או מלחמת שחרור
תגובות או מלחמת שחרור
אן אנו בין אלה, הרואים הבדל טרגי בין גרוש המעפילים למחנה רכוז בקפריסין לבין גרושם לאירופה. אין הבדל לא מבחינה מעשית ולא מבחינה פוליטית. מבחינה מעשית השיגו הכובשים הבריטיים את מטרתם על-ידי הגרוש לאי הקרוב, לא פחות מאשר ישיגוה על-ידי הגרוש ליבשת הדמים הרחוקה. עובדא היא, שמן היום, בו אדולף בווין הכריז על מכסת 1500 סרטיפיקטים לחודש-בתקיפות האופיינית ל"בוס" הוא אמר: 1500, לא פחות ולא יותר-לא נכנס אף יהודי אחד לארץ מחוץ למכסה זו, אם כי קרוב ל-15 אלף עולים ניסו לעלות על החופים, עוד בטרם הגיעה אלינו "יציאת אירופה" תש"ז. ומבחינה פוליטית, אין זה מכריע לאן מגרשים כובשים נכרים את בעלי הארץ החוקיים; חשובה ומכרעת היא העובדא, שהם מגרשים אותם. כאן נעוץ הפשע ועליו חייב המשעבד הנאצו-בריטי לתת את הדין, בין אם הוא מגרש את מעפילינו לארץ גזירה קרוב ובין אם מגרשם לארץ רחוקה, בין אם הוא מבצע את הגרוש תוך כדי התנפלות בלתי חוקית במים הבין-לאומיים, ובין אם הוא מבצע אותו מתוך "שמירת החוק" של המים הטריטוריאליים. בוודאי, שמוש בנשק חם נגד אנשים, נשים וילדים חסרי מגן הוא פשע בל יכופר לכשעצמו, אבל גם לו הבריטים היו ממציאים שיטת גרוש "אדיבה" ביותר, ללא הרג וללא נסיונות של הטבעת אניות המעפילים, לא היה פשע הגרוש מוקטן. כי הגרוש הוא הפשע. שאר מעשיהם אינם אלא פשעי לוואי.
אך גם הגרוש איננו הפשע במקורו. פשע הפשעים הלא היא ההשתלטות הבריטית על ארצנו. מי שלא הבין את זאת, לא הבין מאומה. מי שאינו טוען נגד פשע זה, אין לו יסוד ממשי להרים קול נגד גרוש מעפילים לארץ זו או אחרת. אמנם, אפשר לילל על "אכזריות כלפי פליטי חרב", אך מי אינו יודע, כי בימינו אין איש שם לב ליללות אלו. העולם התרגל לבכי שלנו... וגויים רבים מושכים בכתפיים, כאשר מספרים להם על גרוש מעפילים בלתי חוקי. אם אין אתם מערערים, אומרים הם על אי-חוקיותו של השלטון הבריטי בתור שכזה - מה טעם להתאונן על הרחקה בלתי-חוקית של "אימיגרנטים חסרי וויזות כניסה"?
לפיכך פסולה היא דרך ה"הגנה", גם אם היא מנסה לחזור לשיטת "התגובות". אין טעם למעשים בודדים אלה - הנקראים, כמובן, ע"י המשעבד "מעשי טרור" - וחבל על הקרבנות הצעירים הנופלים תוך כדי בצועם. אנו יודעים, כי המעשים האלה נעשים קודם כל, ואולי לגמרי, לתצרוכת פנימית. יותר מדי אבק שריפה של התמרדות נגד ההנהלה התבוסנית הצטבר בקרב שורות ה"הגנה", כדי שהיא תוכל גם על הרצח ב"יציאת אירופה" וגרוש נוסעיה לצרפת לעבור לסדר-היום... של כרוזי השמצה נגד "הפורשים". אבל גם בזה אין טעם רב. הנוער של ה"הגנה" לא יסתפק ב"תגובה" - לא-תגובה. הוא ידרוש המשך: הוא ידרוש מלחמה: הוא ידרוש שישולם לאויב כגמולו וההנהגה שתנסה לשכנעו, כי זוהי המלחמה, תאבד בעיניו את שארית הפרסטיז'ה שלה, שאינה, כידוע, גדולה עוד.
דרושה מלחמה כוללת נגד כובש טוטאליטארי למען השגת המטרה הכוללת: שחרור ארצנו ושיבת ציון המונית. ומלחמה זו היא מלחמה לחיים או למוות. פשוטו כמשמעו: לחיים או למוות. את זאת צריך להוכיח לבני עמנו כל גרוש של שבי ציון. אך טוב, לפחות, שגרוש אחרון זה - "חזרה לאירופה" - פקח עיני עוורים להבין, כי זאת היא מגמתם המוחלטת של שודדי ארצנו: להקפיאנו, לסגור עלינו מכל צד, לא להרשות כל תוספת כוח עברי. ואחר כך, בבוא היום "ההוא" - יום "הסכינים הארוכים" - למחות אותנו מתחת שמי ארצנו.
הכרה זו היא כיום הכרת ההמונים בארץ. חבל שהיא חדרה באיחור זמן רב; אך טוב שהיא חדרה. בפרספקטיבה היסטורית הביא, איפוא הגרוש לצרפת תועלת, כי אין לך דבר חשוב יותר בשביל אומה משועבדת מאשר להכיר את כל האמת על מצבה. ואין לך מקור כח גדול יותר, בשביל אומה לוחמת, מאשר ההכרה, כי מלחמתה היא מלחמה לחיים או למוות.
