שינוי המשטר הישן מיסודו – זה תפקידנו
1949-01-13 טעות היא לחשוב, שהמשטר הנוכחי שולט בנו רק תשעה חדשים – משטר זה שולט בנו למעלה מחצי דור; משטר ישן הוא, משטר וייצמאני-מפא"י, ויש לשנותו מיסודו.
[...]
עוד שלושה ימים לפני פלישת צבאות ערב באו אלי ושאלוני: מה דעתך, התהיה פלישה? הם לא האמינו, כי בעוורונם לא ראו בעוד מועד את העומד לקרות.
את המשטר הישן סימלה כניעה שרדפה כניעה, אך כלפי פנים שלט האגרוף. הם לא פיללו שתקום המדינה, ובכך הודה בן־גוריון בעצמו.
[...]
הנה לאחרונה נתבשרנו על המקרה האופייני, כשבית הדין העליון פקד לשחרר את אבו לבן, ובכל זאת לא שוחרר. איננו באים להגן עליו. אך בית הדין העליון ציוה לשחררו וזה השם לאל פסק דין של בית הדין במדינה חותר תחת יסודותיה וראוי לעונש חמור – ותהא עמדתו בממשלה אשר תהא. שולטת נו "יד שחורה", והיא נוהגת ורודה בנו. זוהי בולשת פוליטית חשראת, שאיש אינו מכיר אותה. אכן, אנו מכירים אותה עוד מימי הבריטים, אך האזרח הרגיל אינו יודע עליה, בקיום מוסד כזה יש סכנה לחרויות האזרח! אכן, רק אנו מתריעים על כך, שאר הגורמים ממלאים פיהם מים, אם כי גם הם מפחדים מיד נעלמת זו!
אני חזור על דברים שנאמרו: במקום שם אין אומץ לב אזרחי – מת החופש. אולי תפליא רבים העובדה, שאיש כמוני, המסמל את ה"רק־כך", מתקומם ואתו מתקוממים חבריו נגד משטר האגרוף. אכן כשנלחמנו באויבים חיצונים ידענו אכזריות מהי, אך כלפי פנים, כלפי אחים ואחיות – אנו יודעים רק הגנה ועידוד.
כשאנו מתיצבים למערכה, אנו אומרים: אנו הולכים לקראת המערכה באמונה שלמה, שיש לשנות את המשטר מיסודו. בסיסמה זו נבוא בפני הציבור. גם אם לא נקים ממשלה, אם כי אף אנו חושבים על אפשרות של קואליציה, הרי האופוזיציה חייבת להיות חזקה, כדי שתוכל להגיד את כל האמת ולבדוק בדיקה קפדנית את פעולות הממשלה.
[...]
גישת התנועה שונה מיסודו מן השיטה הנפסדת של המשטר הישן. יש להנהיג דמוקרטיה אמיתית וישירה. אדם שזכה לקבל תפקיד בממשלה, אינו השליט העליון. להיפך, הוא משרת העם, ועליו לדאוג לצרכי העם.
אנו נכנס פרלמנט, נפתח חלון ודלת, כדי שאויר זך וטהור יחדור פנימה.
[...]
שתי מלחמות לנו – צבאית וכלכלית, וכשם שאסור לנו לאחר במערכה הצבאית כן אסור לנו לאחר בכלכלית. חוסר הדירות והבנינים לקליטת העולים, עלולים לגרם למרירות, ואסור לנו להרשות תופעה שלילית זו. לכן, עלינו למהר ולבנות, למהר ולקלוט. יש שואלים, מפני מה אין מישבים את לוד – ועל כך יש תשובה פשוטה: אין מישבים את לוד, היכולה לקלוט עשרות אלפי אחים, מפני שלוד נחשבת עדיין עניין למשא ומתן עם עבדאללה – ולכן, היא ריקה היום מאחים! גם אנו יודעים, כי לא נוכל להחזיק צבא גדול במשך זמן רב, וגם בווין יודע זאת, והוא גם יודע את "מלחמת ההתשה". מלחמה זו קיימת, למעשה, גם כשאין שומעים יריות, וזוהי תוצאה מן המצב הפוליטי, שמנהיגי המשטר הישן יצרוהו והם אחראים לו!
יהיה עלינו להקים תעשיה גדולה, שתוכל לקלוט אלפים רבים ואף ליהפך תעשית מלחמה בשעת הצורך, אולם, כיצד נזרים הון רב, כיצד נעודד השקעה, אם המונופולין אוכל כל השקעה טובה ומפחיד את יהודי העולם.
בעברו לדבר על המצב הפוליטי אמר הנואם: מכל השיחות המתנהלות לא יצא דבר. מזה לא יצמח שלום בר־קיימא. כל עוד תוצאות השיחות מבטיחה, כי עבדאללה ובווין ישארו בשערינו – זהו שעבוד. בעד כל השהיה נוספת, כל הפוגה נוספת, אנו משלמים בדם יקרים.
בתנאים הנוכחיים שלש הן הברירות: א) או מצב מלחמה מתמיד; ב) או עבדאללה ובווין בשכנותנו; ג) או גרוש הפולשים ממש!
[...]
אנו הולכים לבחירות. האמינו בכוחם הצבורי! לכו והכריעו בעד שנוי המשטר! אין גורם המוכן לקבל על עצמו את שנוי המשטר בארץ־ישראל. רק תנועת החרות שחוננה באומץ־לב אזרחי, יכולה לקבל זאת על עצמה.
אל תפצלו את הכוחות. התרכזו סביב דגלנו!
