שיחות עם עיתונאי חוץ

כרוזים
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
כ"ו כסלו התש"ו, 1 בדצמבר 1945
מתוך:
במחתרת כרך ב ע"מ 40-42
נושאים:
מחתרות - אצ"ל, הגנה, המנדט הבריטי. תפוצות - ההסתדרות הציונית. לאומיות - לאומיות. הסכסוך הישראלי פלסטיני - ערביי ישראל
בגין מציג שני ראיונות בכרוז זה.הראיון הראשון התקיים ע"י סוכנות "רויטרס" שבו מוצגת מדיניותה של ההגנה ע"י נציגה. בעוד הראיון השני בעיתון "ניוס כרוניקל" מראיין נציג מהאצ"ל אשר את מטרות הארגון ויחסו של כנגד גורמים שונים. כרוז זה התפרסם בסביבות חודש דצמבר 1945.
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

שיחות עם עתונאי-חוץ

העתון הצרפתי, המופיע בקאהיר, "לה בורס אג'יפשין" פירסם את תוכן השיחה, שהיתה לכתב המיוחד של "רויטר", מר האיג ניקולסון, עם דוברו של ארגון "ההגנה". פירסום הדברים בעתונות הארצישראלית נאסר, כמובן, ע"י הצנזורה הטוטאליטארית של שלטון הדכוי הבריטי. אך גם "קול ישראל", שאינו נשמע לצנזורה חיצונית, דילג משום מה בשידורו על כמה פרטים חשובים של השיחה, שהננו חושבים למועיל להביאם לידיעת הצבור העברי.

דובר "ההגנה" הודיע לעתונאי הבריטי:

"אם נהיה נאלצים לבצע פעולות צבאיות, נעשה את כל מה שיהיה באפשרותנו, כדי למנוע שפיכות דמים. מאידך, בזכרנו כי בזמן המלחמה אבדו לנו ששה מיליון נפש, הננו עלולים להגיע לשלב, שבו נהיה מוכנים להקריב את חיינו במלחמה נגד מדיניות, הדנה אותנו לחיים שכמוהם כמוות.

אם יכפו עלינו מדיניות זו, נהיה מוכנים להקריב לא רק שמונה, או שמונת אלפים קרבנות, כי אם כל מספר קרבנות שיידרש. אין אנו רוצים שיקרה כדבר הזה. הכל תלוי באלה הרוצים לדון אותנו, ע"י מדיניותם, לכליה".

הכתב של "רויטר" שאל, האם קיים הסכם בין "ההגנה" לבין הארגון הצבאי הלאומי, המתואר על ידו "כתנועת ההתנגדות השניה בחשיבותה בארץ-ישראל". תשובתו של הדובר היתה:

- אין הסכם בין ההגנה לבין הארגון הצבאי הלאומי, אך תמיד קיימת אפשרות של הסכם כזה.

לשאלה, האם "ההגנה" היא בהחלט ארגון צבאי, השיב הדובר "הן".

aaa

מר ברבר, הכתב הצבאי של העתון הידוע "ניוס כרוניקל", פנה, בין היתר, אל מפקדת הארגון הצבאי הלאומי בבקשה להבהיר לו את עמדת הארגון ביחס לכמה בעיות פוליטיות וצבאיות, המעניינות, לדבריו, את דעת הקהל העולמית. לשאלות שהוצגו ניתנו, ע"י נציג הארגון הצבאי הלאומי, התשובות הבאות:

שאלה: מה הן מטרותיכם הפוליטיות?

תשובה: ארץ ישראל בגבולותיה ההיסטוריים כמדינה עברית חפשית, עצמאית ודמוקרטית, המושתתת על עקרונות השוויון המוחלט של כל אזרחיה ללא הבדל דת וגזע ועל עקרונות הצדק הסוציאלי ברוח תורת ישראל.

שאלה: מה הן מטרותיכם הצבאיות?

תשובה: מטרותינו הצבאיות הן להשיג את המטרה הפוליטית הנ"ל.

שאלה: האם כדי להשיג את מטרותיכם הצבאיות, הנכם מביאים בחשבון מלחמה גלויה, או חבלנות מציקה?

תשובה: התכניות האופרטיביות הן תמיד בגדר סוד צבאי.

שאלה: החושבים אתם, כי יש בידיכם נשק וכסף בכמות מספקת, כדי לעמוד במלחמה ממושכת עם הצבא הבריטי?

תשובה: לרשותנו עומדים כוחות פיסיים ומוסריים מספיקים, כדי לא לאפשר לבריטניה לשלוט בשקט בארצנו וכדי להפוך, באופן מתמיד, את שלטונה המדכא לפצע פתוח.

שאלה: מהו יחסכם לבריטניה, ברית המועצות, וארצות הברית של אמריקה?

תשובה: יחסנו אל כל מעצמה ואומה בעולם הנו פונקציה של יחסה אל עמנו: ידידות תמורת ידידות; עזרה תמורת עזרה; ניטר- ליות תמורת ניטרליות; איבה כתשובה לאיבה. מה שנוגע לבריטניה, הרי לאחר הפרת התחייבויותיה כלפי עמנו, הננו רואים את שלטונה בארצנו כשלטון המבוסס על כוח הזרוע בלבד, כשלטון כיבוש, הגורם לא רק לדכוי פוליטי של מולדתנו כי אם גם להשמדה פיסית של עמנו הגדול והאומלל באשר הוא שם.

שאלה: המביאים אתם בחשבון התערבות חיצונית לטובתכם והאם הייתם מברכים התערבות זו?

תשובה: מן ההיסטוריה הננו למדים, כי כל מלחמת חופש וכל מלחמת צדק נתמכת על ידי שוחרי-החופש והצדק בעולם כולו. אנו מאמינים, כי גם מלחמתנו, שאין צודקת ממנה, תמצא תמיכה בקרב כל העמים החפשיים.

שאלה: מהו יחסכם: א) לערביי ארץ-ישראל, ב) למדינות הערביות, ג) ולליגה הערבית?

תשובה: א) אנו רואים בערביי ארץ-ישראל את אזרחיה של המדינה העברית החפשית, אזרחים שייהנו כמונו מכל ברכת החופש המדיני וההתקדמות החברתית. צו תורתנו הוא: משפט אחד יהיה לכם, כגר כאזרח יהיה.

ב) במדינות הערביות הננו רואים את שכנינו ורצוננו לחיות עמהן בשלום ובידידות.

ג) הליגה הערבית היא אינטריגה בריטית.

שאלה: האם פועלים אתם, כדוגמת ההסתדרות הציונית, גם בארצות אירופה?

תשובה: אנו פועלים בכל מקום שבו הננו רואים צורך לאומי לפעול.

שאלה: המארגנים אתם עליה "בלתי חוקית"?

תשובה: עלית היהודים למולדתם אינה "בלתי חוקית" אפילו במרכאות. מה שנוגע לארגונה, הרי גם הוא בגדר סוד צבאי.