שבוע גדול

כרוזים
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
ל' שבט התש"ו, 1 בפבואר 1946
מתוך:
במחתרת כרך ב ע"מ 81-82
נושאים:
מחתרות - אצ"ל, הגנה, המנדט הבריטי, פעולת חבלה, תאור קרב, תנועת המרי. לאומיות - לאום יהודי (ציונות)
בכרוז זה מתאורות שלושת המשימות של המחתרות השונות בתאריך ה-25 בפברואר.ראשונות נזכרות פעולות ההגנה נגד מחנות המשטרה ,כאשר מטרת שתי פעולות הושגה בעוד הפעולה האחרונה כשלה .אחריה מוזכרות פעולות האצ"ל ופעולת הלח"י כנגד שדות התעופה הבריטים אשר כל המשימות נחלו הצלחה רבה.כרוז זה פורסם בסביבות פברואר 1946.
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

ברוכה תהא האחדות הלוחמת

שבוע גדול

שוב חזר החזיון המבורך: כל כוחות העם יצאו לפעולות קרב באחדות הלבבות ובתבנית מוסכמת. והעם, שזכה בתקופה המכרעת לנוער כה נפלא, עומד כולו מלוכד מאחורי בניו הלוחמים ומוכן לכל קרבן, שיידרש ממנו במסע השחרור. בכך, מעל לכל, צפון ערכו המדיני של שבוע המאורעות הכבירים. כי באחדותנו - כוחנו; בליכודנו - תקוותנו, ובמלחמתנו - הצלת האומה וגאולתה.

על כל כוחות האומה הוטלו תפקידים קשים. חיילי ההגנה נצטוו להתקיף את כוחות הדכוי במאורותיהם. ריכוזי המשטרה הניידת מבוצרים ושמורים מכל עבר. אך הלוחמים העברים לא נרתעו ומילאו את תפקידם בכבוד. חדור חדרו לכל שלושת המחנות המותקפים. בשניים מהם גרמו - לפי התכנית - נזק ניכר לכלי הרכב המשוריינים של האויב, במחנה השלישי, בשרונה, עמדו תחת מטר של אש כבדה וצולבת ולא נסוגו, אלא לאחר שהתברר, כי אין עוד תכלית מעשית בהמשכת ההתקפה. שם נשפך דם קדוש. נפלו ארבעה לוחמים; נפלו, כדי לחיות לנצח.

תפקיד לא פחות קשה הוטל על חיילי הארגון הצבאי הלאומי, שנשלחו להתקיף את שדה-התעופה הצבאי בקסטינה המרוחקת ואת שדה-התעופה המרכזי בלוד, ועל חיילי לח"י, שיצאו להתקפה על שדה-התעופה בכפר סירקין. הקשיים בפניהם עמדו חיילינו היו עצומים. שדות-התעופה הצבאיים שמורים כבבת-עין; מסביב לכולם חונים מחנות צבא גדולים, השומרים על האוירונים, שתפקידם לשמור על השלטון הבריטי. גם הדרכים, המובילות אל האובייקטים החיוניים, חסומות בכוחות משטרה וצבא, כדי להגיע לקסטינה, או ללוד, צריך ללכת בדרך-לא-דרך, צריך לשקוע עד הברכיים בבוץ; צריך, בקיצור, לעשות מאמץ עליון, גופני ורוחני גם יחד. ורק אחרי המאמץ הזה, צריך היה להסתער על כוחות האויב, העולים פי כמה וכמה על כוחות המתקיפים; להסתער ולהתגבר עליהם, כדי לפלס דרך בפני היחידות, שהוטל עליהן להפציץ ולהעלות באש את עופות הפלדה האדירים.

על אף הקשיים, נתמלא התפקיד על-ידי כולם. המחסומים הוסרו; הגדרות נפרצו; אש האויב שותקה; התנגדותו חוסלה. ועשרות מטוסי-ציד, תרתי משמע, ומפציצים, בעלי ארבעה מנועים, הושמדו, או הועלו באש.

עוד לא היה כדבר הזה בארץ; עוד לא היה כמוהו ברחבי האימפריה הבריטית; מעטים כדוגמתו בעולם הרחב.