ראיון עם סופר "יונייטד פרס"

 ראיון עם סופר "יונייטד פרס"

חילופי שאלות ותשובות בין בא-כחה של סוכנות הידיעות "יונייטד פרס" לבין נציגו של הארגון הצבאי הלאומי. 1

1. א) מה היתה סבת ההפוגה?

ב) מדוע היא הופסקה בזמן שהופסקה?

תשובה:

א.    1. לא היתה כל "הפוגה". עד לפיצוצו של מרכז הבולשת המבוצר בחיפה בוצעה על-ידינו שורת פעולות, מהן קטנות ומהך גדולות יותר. ההתקפות העיקריות לא הוכתרו בהצלחה. ההתקפה על הגיטו הבריטי מס' ב' בירושלים נהדפה לאחר שחבר שלנו נפל, בטרם הספיק למלא את תפקידו אשר במלויו היתה תלויה הפעולה כולה. ההתקפה על בתי הזיקוק בחיפה הצליחה מבחינת החדירה הנועזת וביצוע התכנית היסודית - הפעלת חמרי הנפץ מתחת למיכלים הגדולים - אך לא נתנה את התוצאות המקוות, באשר הנפט במקרה לא הוצת. לוא בער הנפט, היו בתי הזיקוק נחרבים, או, לפחות, נפגעים פגיעה חמורה ביותר.

אין להתבייש בפעולות שאינן מצליחות. הן מהוות חלק בלתי נפרד של כל מלחמה וביחוד של מלחמה מעין זו, שאנו נאלצים לנהלה. אך טבע האדם הוא, שפעולות כאלו אינן נרשמות בזכרונו והן כלא היו. מכאן השמועות השונות על "הפוגה", והפרושים השונים על סיבת "שתיקתנו".

סבורנו, שלא נטעה אם נאמר, כי גם השואל, כדוגמת כתבים אחרים, כגון הומר ביגרט וקליפטון דניאל, הביא את השמועות המטעות לידיעת העולם. היה מי שסיפק אותן. מפקדת ה"הגנה'' התחרתה בכך עם מפקדת הבולשת הבריטית. שתיהן ספרו, כי אנו "נחלשנו מאד", "כי חוט השדרה שלנו נשבר" וכו'. וכל אחת מהן דרשה לעצמה את זכות "ההחלשה" ו"השבירה". יבושם להם. עוד לא פעם נכזיב אותם ונעמידם בפני אותם כתבים עצמם באור הנכון: כבודי בדותות. לנו נשימה ארוכה.

זאת ועוד: יש תמיד לזכור, כי אין אנו צבא בשדה (אם כי גם צבא כזה אינו יורה במשך ששים דקות לשעה). אנו צבא מחתרת. הטקטיקה שלנו היא גמישה. יש ואנו מכים במשך כמה ימים רצופים, כפי שקרה ערב הטלת המצב הצבאי במרץ ש. ז. ובזמן המצב הצבאי. יש ואנו מורידים מהלומה אחת גדולה ומכינים במשך ימים או שבועות מהלומה אחרת. יש ואנו פועלים במקומות רבים, יש ואנו מכים במקום אחד. הכל תלוי בנסיבות ובצורך. היזמה תמיד בידינו. וזה כחנו. אף אם עוברים מספר שבועות ללא פעולות כל שהן אין להסיק מכך אלא מסקנה אחת: מוחו הקולקטיבי של "הארגון" חושב וידיו מחשלות פלדה.

2.     אם נניח שהבריטים יעזבו את ארץ-ישראל וישאירו אחריהם חלל ריק פוליטי:

א) מה לדעתכם יעשו הערבים?

ב) האם לדעתכם הנכם חזקים במדה מספקת כדי לעמוד מול איום כלשהו מצד הארצות הערביות?

ג) האם למען מטרה זו תקבלו על עצמכם את מרות ה"הגנה"?

ד) האם תקימו ממשלה עברית זמנית משלכם, או תקבלו את מרותם של נציגי הישוב הנבחרים (הועד הלאומי והסוכנות היהודית)?

תשובה:

א.    קשה לנו לומר מה יעשו אחרים. אם השאלה מכוונת לכך, מה יעשה ג'מאל חוסייני, מוטב לשאול אותו, או את הבריגדיר קלייטון.

ב.    על שאלה זו כבר השיבונו ליושב ראש הוועדה של האו"מ. וזו התשובה: אין אנו מאמינים, כי המדינות הערביות תחפוצנה או תהיינה מסוגלות להתקיפנו התקפה צבאית ממש. אך אם יקרה דבר היפוטטי זה, תהיה ידם של הכוחות העברים - של כל הכוחות העברים - על העליונה. המלחמה המודרנית איננה שאלה של מספרים; היא שאלה של מוח. היא גם שאלה של "מורל", ומהו "המורל" של חיילינו, הוכח בעכו, הן בתוך חומותיה והן מחוצה להן.

ג.    לא קיימת שאלה של "סובאורדינאציה" ל"הגנה". היחסים בין ה"הגנה" לבין "הארגון" יכולים ללבוש אחת מארבע הצורות הבאות: 1. נייטרליות הדדית; 2. התגוששות; 3. הסכם על שיתוף מלחמתי; ו-4. איחוד.

הכל תלוי בנסיבות וב"הגנה", או ביתר דיוק, באלה הקובעים את דרכה. אם ה"הגנה" לא תתקיף אותנו, לעולם לא נתקיף אותה; אם ה"הגנה" תבצע נגדנו מעשי איבה, נתגונן ונגיב, כפי שעשינו בימי ראש השנה בירושלים, שבה אירעו "החטיפות" ההדדיות הידועות. אם "ההגנה" תחדש את המלחמה, שהיא הפסיקה אותה אשתקד מפאת בהלת "המנהיגים האחראיים", יאופשר הסכם על שיתוף פעולה מלחמתי, כפי שהוא היה קיים בינינו בין ספטמבר 1945 עד אוגוסט 1946. אם מטרותיה המדיניות של ה"הגנה" ודרכי ההגשמה שלה תהיינה זהות עם אלו של "הארגון", יהיה אפשרי איחוד מלא של שני הארגונים.

במקרה ההיפוטטי של הסתערות כללית על היהודים בארץ-ישראל יהיה צורך - ואנו מקווים כי תהיה גם אפשרות - של חלוקת תפקידים מתאימה.

אך דבר אחד צריך להיות ברור: כל זמן שהכובשים הבריטיים ישבו בארצנו לא נוותר בשום תנאים על המלחמה בהם.

ד.    יחסנו אל המוסדות, אשר השואל מכנה אותם "הנציגים הנבחרים של הישוב", ידוע למדי ואין צורך לעמוד עליו. אין קיימת, כפי שאמרנו לעיל, שאלה של "סובאורדינאציה". קיימת רק שאלה אחת והיא: של זהות המטרה והדרך. את מרות המלחמה, למען שחרור המולדת כולה נקבל; שום "מרות" אחרת, שיש בה משום הפרת המרות הלאומית האמיתית, לא נקבל.

באשר לממשלה עברית זמנית - הרעיון הוא שלנו - הננו רואים את הקמתה, לאחר ההצהרה הבריטית בפלשינג מדאו, כצו השעה, ואנו מנסים לבוא בקשר עם חוגים שונים בקרב עמנו, כדי ליצור חזית אחידה למען ממשלה כזו ולמען מטרות האומה. הרכב הממשלה הזמנית אינו חשוב בעינינו. חשובה תכניתה. אם זו תהיה ממשלה של ארץ-ישראל השלמה, ואם זו תהיה ממשלה של עם לוחם - נעמיד את עצמנו לרשותה ללא היסוסים, יהיה הרכבה אשר יהיה.

3.    מהי הרגשתכם כלפי נאומו של קריץ'-ג'ונס?

תשובה:

אין לנו "הרגשות" ביחס להודעתו של קריץ'-ג'ונס; אנו נתחנו את ההודעה הזאת מבחינת ההגיון המדיני והגענו למסקנות הבאות:

א.   בריטניה מנסה להעמיד פנים ולשחק קומדיה של "צד בלתי מעונין".

ב.    בריטניה מנסה להפחיד את הרוב בארגון האומות בכשלון חדש - איום די רציני לארגון בין-לאומי שנכשל למעשה בכל השאלות הבין-לאומיות, שניסה לפתור.

ג.    בעזרת איום זה רוצה בריטניה להשיג את הסכמתה של האסיפה הכללית - או של רובה - לתכניתה היא לפתרון השאלה הארצישראלית והלא התכנית הזאת כתובה על הדפים השחורים של הספר הלבן: מדינה פלשתינאית "עצמאית" ובראשה ממשלה של קוויזלינגים בריטיים, אשר לחסדה יוסגר שליש האוכלוסיה היהודית.

ד.    בריטניה רוצה להכניס צבא אמריקאי לארץ-ישראל - זוהי אחת מתכניותיו האיסטרטגיות של צ'רצ'.יל. ובווין, כידוע, לא רק מצטט את צ'רצ'יל; הוא גם מנסה להגשים את תכניותיו.

תכנית זו - הננו סבורים - איננה תכנית אנגלית בלבד; היא תכנית אנגלית-אמריקאית. כלומר, תכנית של הפוריין-אופיס ושל הסטייט-דפרטמנט. המקבל הנחה זו יבין הרבה דברים שנעשו ושלא נעשו על-ידי אמריקה ביחס לארץ-ישראל החל ממנוי וועדת החקירה האנגלית-אמריקנית ועד היום הזה.

4.    אם נניח שהאו''מ יכפה תכנית חלוקה מתוך הסכמה ועזרה של הסוכנות היהודית, מה יהיה תפקיד "הארגון" בתנאים אלו? האם תלחמו בממשלת המדינה העברית, בממשלה הערבית, בכוחות האו"מ או בכולם גם יחד?

תשובה:

ההנחה, שעליה בנויה השאלה, מחוסרת כל יסוד. זה היה אסונם של האימפרסיוניסטים מקרב הסוכנות היהודית, שראו בהמלצות הנייר של ועדת האו"מ ממשות פוליטית ומצפים ל"החלטה גואלת"-גואלת לפי ראות עיניהם המסונוורות - מאת האסיפה הכללית. זוהי שטות. ארגון האומות המאוחדות אינו מסוגל "לכפות" שום פתרון. מיסטר טריגווה לי איננו עדיין "המפקד העליון של הצבא הבין-לאומי", ומסופקנו, אם פעם יהיה. ארגון האומות המאוחדות יכול להקים וועדה אד-הוק בענין ארץ-ישראל; צבא אד-הוק אין הוא מסוגל להקים. למה? מפני שמצד אחד אי-אפשר להביא בפני האסיפה הכללית הצעה פורמלית האומרת: אנו נקים צבא בשביל ארץ-ישראל, שיהיה מורכב מקונטיגנטים של כל המדינות שתנדבנה את חייליהן, אבל אנו מדגישים מראש שאת ה"התנדבות" של ברית המועצות, פולין, יוגוסלביה, צ'כוסלובקיה, בילורוסיה, ואוקראינה לא נקבל. ומצד שני תעשה אמריקה את הכל - ויש לה אפשרויות רבות באסיפה הכללית - כדי למנוע את בואן לארץ-ישראל של יחידות צבא מאירופה המזרחית והמרכזית.

מאחר שצבא בין-לאומי קבוע אינו קיים, ומאחר שאי-אפשר בקונסטלציה הבין-לאומית הנוכחית, ההולכת ומסתבכת, להקים צבא בין-לאומי אד-הוק, נופלת לחלוטין השאלה של כפיית פתרון על-ידי או"מ בארץ-ישראל. בריטניה יודעת את זאת; על כן היא נוהגת כפי שהיא נוהגת. ובאשר לעצם ענין החלוקה, נאמר קצרות:

אנו רואים בחלוקת ארצנו הקטנה שואה לאומית היסטורית, ובהסכמה לתכנית גזל כזו, שבעטיה יופקרו מיליונים אחים לניוון ולכלייה בגולה, הננו רואים התכחשות ובגידה. לפיכך מנוי וגמור אתנו להלחם בכל כוחנו בכל תכנית ביתור של מולדתנו. ועל הטקטיקה המלחמתית נחליט אם וכאשר השאלה התיאורטית תיהפך למציאותית. ספק רב, אם יהיה כן.