קיצוצים נוספים

כרוזים
מאת:
מנחם בגין
פורסם בתאריך:
ה' כסלו התש"ח, 18 בנובמבר 1947
מתוך:
במחתרת כרך ד' ע"מ 71-72
נושאים:
מדיניות חוץ - או"ם. שלמות המולדת - ארץ ישראל השלמה, ירושלים. אישים - דוד בן-גוריון, משה שרת. תפוצות - הסוכנות היהודית. מורשת ישראל - מלחמת אחים. ריכוז האומה - שיבת ציון. הסכסוך הישראלי פלסטיני - תכנית החלוקה
בשידור זה של תחנת הרדיו המחתרתית "קול ציון הלוחמת" טוען מפקד האצ"ל, בעקבות ההחלטה של האו"ם על צמצום שטחי המדינה היהודית אשר הוצעו על ידי וועדת אונסקו"פ, שטענת המחתרת כי הסוכנות היהודית בחתירתם למימוש תוכנית החלוקה רק גורמת לגזילתם של שטחים נוספים מהמולדת ולכך שרבים מיהודי התפוצות לא יוכלו לשוב אליה.
ציטוטים נבחרים מהמאמר חיפוש חדש

קיצוצים נוספים

הזהר הזהרנו, כי הסכין, שהסוכנות היהודית שמה בידי גויים למען בתר את מולדתנו, תוסיף לחתוך בגופה. תכנית החלוקה האומללה שהוצעה על-ידי הוועדה המיוחדת מטעם האו"מ, הפכה למכסימום יהודי, שממנו יורידו חלקים נוספים, כדי "לעשות צדק לערבים".

וכך היה: בשבועות האחרונים הננו עדים לאחת הפרוצידורות המכאיבות ביותר והמבישות ביותר. אדמת המולדת הפכה בידי מוכריה-מפקיריה חתיכת בד. חותכים פה גוזרים שם. מודדים. "מתאימים". מקצצים.

הלכה יפו. הלכה באר-שבע. הלך חלק של הנגב. ירושלים תישאר "חוץ-לארץ". הולכת ונגזרת "מדינה יהודית" בלי 95% של אותם המקומות ההיסטוריים, שעליהם התבססה זכותנו הבלתי-נפקעת על הארץ הזאת שעיצבו את דמותה במשך אלפי שנים והיו לנכס נצחי בתולדות עמנו יוצאת קריקטורה. ואנשי הסוכנות, שסייעו ליצור אותה, מעמידים פני "גבורים" הנלחמים על כל אינץ' של אדמת המולדת ומצווים לעם לרקוד - לרקוד על קברה של עצמאותו, על קבר השאיפה לריכוז מחדש במולדת.

כי אין זו אלא אהיזת עינים, כאשר מבתרי המולדת מדברים על עלית מיליון וחצי במשך שנים מספר. אין ולא יהיה מקום עבורם "במדינה" המורכבת מגיטו צפוף בשטח פעוט, שצפיפות האוכלוסין שלו עולה כבר על הצפיפות בארצות התעשיה האירופאיות. ומשטח גדול יותר שהוא מימים ימימה מדבר שממה. בודאי גם הנגב הוא חלק של מולדתנו. ומשום כך גם הנגב יקר לנו. המסחר באדמתו המתנהל בקלות כזו על-ידי מר שרתוק, מכאיב לנו לא פחות מן המסחר בחלקים אחרים של הארץ. אולם עובדה היא שאנשי החלוקה ביקשו לצרף למדינת החלוקה את הנגב רק למען האפקט הפסיכולוגי, רק כדי שאפשר יהיה ביתר קלות לרמות את העם ולהניעו שיקבל את החלוקה אפילו מתוך מחולות. אלפי קילומטרים מרובעים... מדינתנו אינה כה קטנה, יש איפוא להתפשט, יש איפוא להתישב.

והאמת היא - אנשי החלוקה יודעים אותה - כי עוד תעבורנה עשרות שנים, עד שאפשר יהיה - אם בכלל אפשר יהיה - לישב את הנגב במספר ניכר של מתישבים. ובינתיים תזרום הסטיכיה של שיבת ציון מארצות הגולה. מאות ואלפים, או גם מיליונים יתדפקו על שער "המדינה היהודית", ואת השער ייאלץ לנעול בן-גוריון עצמו - בדיוק כפי שהציע השועל קרוסמאן לבווין. ועוד נהיה עדים למלחמת-אחים על חופי המולדת.

ועדיין אין זו כל הטרגדיה. כי הרי גם עבור קריקטורה זו של מדינה ניאלץ לשלם בדם, בדם רב, בדמם של טובי בנינו. ואין ספק, כי מס-הדם, שילקח מאתנו בימים הבאים למען השליט את החלוקה, לא יהיה קטן מזה, שהיינו צריכים לשלם עבור שחרור המולדת כולה. ומזה מתבקשות המסקנות.