פרשת מלון המלך דוד

פרשת מלון המלד דוד

עובדות נוספות

אנו מוסרים צרור של עובדות חדשות, שנתבררו בינתיים. על מניעת הפינוי של מלון המלך דוד בזמן ההתקפה על מרכזי השלטון הבריטי אנו מפרסמים את העובדות הללו לא למען הצטדקות, כפי שאנשי הבהלה מניחים. אין לך דבר בעולם, שעליו חייב הנוער העברי להצטדק בהילחמו נגד הבגידה הבריטית שעלתה לעמנו במיליונים קרבנות ומתנכלת לעצם קיומו. אנו מפרסמים את העובדות אר ורק למטרה אחת: להבהרת האמת, המהווה כתב האשמה נגד הפושע שאו ועוזריו ונגד ה"מנהיגים" העברים, שהכתימו את עצמם במערכת הסילוף וההסתה.

א. - העתון "פלסטין פוסט" מיום 28 ביולי 1946 (כ"ט בתמוז תש"ו) פרסם את תוכן העדות שמסרה הטלפוניסטית של עתון זה לבא-כוח המשטרה בקשר עם האזהרה על ההתפוצצות במרכזי השלטון הבריטי:

"הטלפוניסטית - כותב העתון - העידה, כי קול אשה, באנגלית גרועה, הודיע לה, כי פצצות הונחו במלון המלך דוד ושהאנשים שם נדרשו לפנות את הבנין. היא (הטלפוניסטית) טלפנה תיכף ומיד לקצין התורני במרכז המשטרה ומסרה לו על הענין". מעדות מוסמכת זו מסתבר:

1. מאחר שהאזהרה הטלפונית נתקבלה במערכת "פלסטין פוסט" בשעה 12.15 - ואת זאת אישרו כל עתוני הערב ביום ההתקפה - הרי עובדה היא שהאזהרה העיקרית, לבנין המותקף עצמו, ניתנה עוד לפני 12.15, באשר אותה החיילת שלנו טלפנה לשני המקומות גם יחד על כן היא מסרה למערכת העתון, כי האנשים בבנין כבר הוזהרו.

2. מרכז המשטרה אף הוא ידע על ההתפוצצות העומדת להתרחש - דבר שקודם לכן הוכחש "באופן מוחלט" על ידי נציג השלטון הבריטי.

3 מרכז המשטרה קיבל את האזהרה לכל המאוחר בשעה 12.16 או 12.17 כלומר. לפחות עשרים דקה לפני ההתפוצצות.

ב. - הזמן שעמד לרשות השליטים למען פינוי הבנין היה קרוב לחצי שעה מאחר שקציני הבטחון קיבלו את האזהרה הראשונה מפי הטלפוניסטית במלון המלך דוד. אך כמובן, גם במשך עשרים דקה אפשר היה להוציא החוצה מספר אנשים כפול מזה שנמצא בשעת ההתקפה בבנין מלון המלך דוד. עובדא היא. שהפינוי לא החל בכלל, מפני שמישהו החליט בהכרה מלאה לא להרשות לפנות את הבנין.

ג. - נתקבלה ידיעה שלפיה הועמדו 4 קצינים בריטיים בפני בית-דין צבאי (סודי) באשמת זלזול באזהרה, שנמסרה על ידי הטלפוניסטית של המלון ע"ש המלד דוד. בין אם ידיעה זו תאושר או לאו, ברור, כי האשם האמיתי בקרבנות שנפלו הוא שאו עצמו שמנע את האבקואציה

ד. - פקידים ופקידות במזכירות הראשית, שרצו להמלט, קיבלו הודעה מהממונים עליהם כי אם יעשו כן יירו על ידי הצבא, או - אם הם יצליחו להימלט - יפוטרו.

ה. - ה"אשנב"[1] (ששנאתו אל האצ"ל ידועה) מוסר "מפי אדם מהימן שהיה במלון המלך דוד בשעת ההתפוצצות:

מששמעתי את קול הנפץ שנגרם על-ידי התפוצצות האזהרה, החלטתי שמן הראוי לצאת מן הבנין. כמוני ניסו עוד רבים לצאת החוצה. אך הצבא מנע את היציאה על ידי יריות בכיוון לאלה שניסו לצאת.

[1] בטאון ה"הגנה".