פרשת המלקות
פרשת המלקות
ודאי: בתהליך הארוך של המהפכה העברית תירשם תגובת ההלקאה כאפיזודה בלבד. אולם בתולדותיהם של עמים, משעבדים מצד אחד ומתקוממים מצד שני, ישנן אפיזודות קטנות, שערכן הוא גדול לאין שיעור. כזו היא הפרשה של הלקאת הקצינים הבריטיים. בטוחנו, כי ההיסטוריון הבא יקדיש הרבה יותר מקום להערכת המקרה, מאשר לתיאורו.
כדי להבין, מה אירע באותו יום, בו צעירים עברים יצאו מטעם ארגון לוחם, הנוהג לקיים הבטחותיו, להגיב על פגיעה בכבודו האנושי, הלאומי והחיילי של חברם, צריך להעריך תקופות היסטוריות מסויימות. בתולדות ישראל לא היתה תגובה כזו במשך אלפים שנה; ובתולדות האימפריה הבריטית לא היתה פגיעה כזו במשך מאות שנים.
זה אלפים שנה שמלקים את עמנו. בשבעים גלויות שרק השוט, לצורותיו השונות, מעל גבנו הכפוף, המוכה, שותת הדם. אבותינו התרגלו לכך. להתרגל אפשר לכל דבר, גם להשפלה, להכנעה, ליריקה בפנים, להלקאה, לבזיון. היו אף כאלה שנשקו את השוט, או את היד המצליפה. בעצם, אין זה מדויק לומר "היו"; עוד ישנם כאלה בישראל, ואפילו בארץ-ישראל.
אבל קם דור חדש. בשבילו אין המושג כבוד המצאה של גויים, של "פריצים", אשר היהודי "הפיקח" בז להם בעמקי הנפשו המושפלת. בשבילו רגש הכבוד הוא טבעי, כפי שטבעי הוא אויר המולדת שאותו הוא נושם, כפי שטבעית היא אדמת המולדת, שעליה הוא דורך בגב זקוף ובראש מורם. דור זה לא יתחכם עוד, כדי להתחמק מתגובה אנושית בריאה. תקופת ההשפלה והשפלות נסתיימה. אין מלקים עוד את בני ישראל. זוהי המשמעות של תגובתנו בשביל עמנו.
אחרת, אך לא פחות חשובה, היא משמעותה בשביל הבריטים. אנו היינו עם שהולקה; הבריטים היו עם שהילקה. זה מאות בשנים שהשוט שלהם יורד על גבם של עשרות עמים, ואין תגובה. השוט מסמל את הפרסטיז'ה של הגזע השליט, את עצמותו, את "עליונותו". והנה קרה, שבאחת מארצות המזרח הושמט השוט מידי המלקים. כי אם המלקה הופך למולקה, אין עוד ערך לשוט. השפעתו "החינוכית" מתנדפת. והפרסטיז'ה, אותו יסוד היסודות של שלטון אימפריאלי, מתנפצת לרסיסים.
הבריטים הבינו זאת. עתוניהם החלו ליילל על ההשפלה הנוראה של הצבא הבריטי, שבאה לו מידי "יהודים כפויי טובה". אך נראה, שרק זאת הבינו. גאוותם הטפשית עדיין מסנוורת את עיניהם. לדידם רק להם יש כבוד; ואילו עמים אחרים - ה"נייטיבס" הללו - מה להם ולרגש כבוד? עתה, כשנוכחו לדעת, כי גם לשוט יש שתי קצוות, יבינו סוף סוף במי נתקלו בארץ זו. וכהתראה היסטורית יהדהדו שוב באזניהם הדברים, שד'יזראלי "שלהם-שלנו" אמר לגוי אחר: - בזמן שאבותיכם חיו עדיין עם חזירי בר ביערות עד, כבר נאמר על אבות אבותי "נשיא אלוהים אתה בתוכנו".
