פעלו המהפכני של דוד רזיאל
ארכיון אישי - מרכז מורשת בגין
נושא:
אישים בגין סופד למפקד האצ"ל דוד רזיאל. מפרט את נסיבות חייו שהובילו אותו אל הפיקוד, אל פעולו כמפקד, ועל פעולתו האחרונה. תחילתו של החיבור פורסם לראשונה ב1947 (גיליון מאי, כ"ג אייר תש"ז) ביום השנה השישי למותו של דוד רזיאל בעתון 'חרות' המחתרתי. פורסם ב-1961 (תאריך מדוייק לא ידוע)
- הוא הופיע בתולדות עמנו כשם שמופיעים כל מחוללי המהפכות: זנק באלמוניות והפך לאלמוות.
- דוד רזיאל חולל מהפכה בישראל. הוא ירה את אבן הפינה מתחת לבנין שנחרב יחד עם בית"ר. הוא ניח את היסוד לצבא עברי, לצבא לוחם, משחרר. הרעיון לא היה חדש. אך הוא מצא בעזרת דוד את כידוניו. וכך נתחוללה, לפי אימרת נפוליאון, המהפכה. מהפכת-ההתחדשות העברית. אחת המהפכות הכבירות בדברי ימי האנושות.
- במשך עשרות דורות התהלכנו בין הגויים עם אות חרות על מצחנו: הפקר. התרגלנו לכך. חשבנו כי פשוט אי אפשר אחרת. וכך שבנו, או החילנו שבים, למולדת. כיהודי חסות. עם פוגרומים כחלק בלתי נפרד של קיומנו. עם הספרים "כתשובה" להתנפלויות. עם הבלגה "כתגובה" לשפיכת דמנו. ואם אי-פה, אי-שם, עמד מישהו על נפשו הוא- דבר שהוא טבעי לכל יצור חי – נחשב מעשהו למעשה גבורה. אין פלא, ובגולה המנוונת אף את זאת לא השכילו לעשות.
- עד שבא דוד רזיאל ונתן את האות. לא עוד התגוננות פסיבית, כי אם התקפה לא עוד "הגנה עצמית" כי אם הגנת הלאום, במובן הרחב של המושג, כפי שמבינים אותו כל העמים.
- אז הוקם הצבא העברי. צבא המהפכה, הנושא את רעיון החופש, המחזק בפלדה בוערת את אות החרפה "הפקר" ורושם על דגלו את אות הכבוד" כבוש.
- עוד לפני כמה שנים אמר פרטיזן יוגוסלבי לצנחן עברי:
- "היהודים הם פחדנים. היהודים מפחדים למות, על כן הם נהרגים הם אינם עם. מי שמפחד למות בקרב, אין לו זכות קיום". ואילו היום עומדים עשרות מיליונים אנשים במזרח ובמערב, בצפון ובדרום ומשבחים ומעריצים את מעשי הגבורה של בחורים עברים, מעשי גבורה שמעטים כמותם בדרי ימי העולם.
- להתחדשות זו הניח את היסוד דוד רזיאל ברוחו, במוחו, במעשיו ובדוגמתו האישית. הוא נתן לעם ישראל את הטיפוס של חייל עברי. הוא למד והורה: הוא נלחם והוביל לקרב. הוא ידע להטיל עול מצוות, אף הקשות ביותר, על עצמו ועל אחרים. הוא האמין והשרה אמנוה על סביבותיו. הוא התווה את הדרך לבאים אחריו: "קשים נוצרו כדי להתגבר עליהם, אין בלתי אפשרי".
- אכן, אין בלתי –אפשרי. במשך שני דורות בלבד עלה עם נשחט מקישיניב לעכו. במשך שנים ספורות "עלינו" מתא המוות ההוא במאידנאנק לתא-המוות הזה בירושלים של פינשטיין וברזני. אות הוא כי חזרה שכינת הגבורה לישראל, השכינה אשר דוד רזיאל היה אחד ממבשריה הגדולים בדור הגאולה
- והיא שתעמוד לנו.
- חיל המילואים פרץ ועלה. החלה פרשת ההעפלה. המהיגים הרשמיים הטיפו נגד העליה "הבלתי חוקית". הם ביקשו לשמור על עליה "סלקטיבית", על פי סרטיפיקאטים של שלטונות המנדט. אולם באירופה כבר רחפה סכנת ההשמדה.
- ז'בוטינסקי השמיע את קריאתו לחיסול הגולה, וחיילי הארגון הצבאי הלאומי בכל אתר ואתר החלו לחתור לחופי הארץ. עם חיילי אצ"ל עלו המונים יהודים אחרים. ביניהם גם יריבים. היתה זו "עליה חפשית" ולכל יהודי ניתנה הזכות להציל את נפשו ולצאת מאירופה, בדרכי ההעפלה והמחתרת, בפיקודו של דוד רזיאל. אלפים-אלפים יהודים הנמצאים כיום חיים ושלמים במדינת ישראל ניצלו מגיא-ההריגה תודות למפעל ההפעלה.
