פנייה מיוחדת אל תושבי רחובות
פנייה מיוחדת אל תושבי רחובות
האויב עדיין יושב בארצנו. כוחותיו המזויינים מוסיפים להשתולל בערינו, בכבישינו, במושבותינו. אחינו נמקים במחנות רכוז. מעפילינו מגורשים בחוזק יד מחופי המולדת. לשכות הסתר של המשעבד חורשות מזימות נגדנו, כדי להכחידנו ולהשמידנו.
בימים אלה - גם בימים אלה - מוסיפים המסיתים לעסוק במלאכתם הטמאה, להפיח שנאה בקרב הנוער, ולחתור לקראת אסון האסונות: מלחמת-אחים.
הם רוצים להפחידנו. אך הם יודעים, כי לשוא כל מאמציהם. אחיהם של דב גרונר לא יסוגו ולא יירתעו. אין כח בעולם, שיוכל להכרית את האמונה בצדקתנו. אנחנו שהרימונו את נס המרד במלכות הרשע, אנחנו שהורדנו את המהלומות הקשות ביותר על ראש האויב, אנחנו שהבאנו את שלטונו לידי פשיטת רגל, אנחנו שהכרחנוהו להביא את בעית הארץ בפני ארגון האומות, אנחנו שגרמנו, במלחמתנו העקבית ובדם אחינו, לשנוי יחסה של ברית המועצות לעקרון העצמאות העברית. ועדיין לא תמה המלחמה. עוד המטרה לא הושגה. עוד הדרך רב. ואנו מוכנים לכל קרבן ולכל סבל. כי ציון בלבנו והחרות שאיפתנו.
הם רוצים לסתום את פינו. "הדימוקרטים" הללו צרה עינם בהסברתנו. רוממות החופש בגרונם וחרב הטוטאליטריות בידם. לא די שהמשעבד הנכרי רודף את הצעירים המביאים את דבר המלחמה לחרות ולגאולה להמוני העם; גם שוטרי הגיטו מנסים במכות אכזריות, ברדיפות ואף ביריות לגזול מאת העם את חופש הבטוי. ומה פחדם? הן להם עתונים ליגליים ו"בלתי-ליגליים" לרוב - הלא יוכלו להשיב בכרוז על כרוז, בעתון על עתון? האין מלחמתם בכרוזינו מוכיחה, כי האמת היא אתנו והם חוששים בפני חדירתה ללב העם?
הם באים להשמיצנו. הם מספרים לכם, או לוחשים על אזניכם, כי אנו מכריחים צעירים וצעירות להצטרף לשורותינו. את זאת מספרים הם, השוללים תעודת-גמר, או אפילו לחם מאיש שלא ימלא אחרי "פקודותיהם". את זאת מספרים הם על ארגוננו הלוחם, אשר ההצטרפות אליו כרוכה בהקרבה ובסכון מתמיד של החופש האישי ואף של החיים. האם באיומים אפשר להכשיר את מישהו להיות חבר בארגון לוחם ונרדף? מי אינו יודע, כי גם ההצטרפות וגם ההשתיכות למשפחתנו הלוחמת מבוססת על התנדבות? רק מי שרוצה, רק מי שמוכן להקריב נפשו למען המולדת והעם - הוא בא אלינו ונלחם בשורותינו.
אבל כשם שאין אנו מגייסים בכח, כן לא נרצה שמישהו יטיל עלינו מרותו בכח. את עמנו נשרת לפי הכרתנו ומצפוננו. ואת פינו לא ניתן לסתום. הסבר נסביר לעם ולנוער את שאיפתנו ואת דרך מלחמתנו. אם נותקף - נתגונן. אם נוכה - נחזיר מכה. כמובן, אין אנו רוצים בתגרות בין אחים. מטרתנו להלחם במשעבד, להכרית אויב ולפנות את הדרך בפני האומה לחיי חופש ועצמאות. אולם אם נועמד על-ידי תבוסנים שואפי שררה בפני הברירה: להכנע לטירור פנימי, או להמשיך בעבודתנו ובמלחמתנו על אף ההתנכלות - ברי שנבחר באפשרות השניה. ואם ההתנכלות תימשך, יהיו אחראים עבור תוצאותיה אלה שהחלו בה וממשיכים בה גם בתקופת-חרום זו.
הארגון הצבאי הלאומי
בארץ-ישראל